פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
9606/09
בפני:
כבוד השופט
י' דנציגר
המבקש:
יהודה רבין
נ ג ד
המשיב:
קצין התגמולים
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית
המשפט המחוזי בת"א-יפו מיום 29.10.09 בע"א 2150/08 שניתן על ידי כבדו
השופטת ד' גנות
בשם המבקש:
עו"ד ס' יער
החלטה
לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופטת ד' גנות ) בע"א 2150/08 מיום 29.10.2009 במסגרתו נדחה ערעורו של המבקש על החלטת הועדה הרפואית העליונה מיום 30.6.2008 (להלן: ההחלטה ).
1.
המבקש איבד את עינו השמאלית במלחמת יום הכיפורים וכתוצאה מכך הוכר כנכה על פי סעיף 53(1) לתוספת לתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגת נכות), התש"ל-1969 (להלן: התקנות ) והוענקו לו 35% נכות. בנוסף הוכרה נכותו של המבקש כתוצאה מדיפלופיה אנכית והוענקו לו 20% נכות בהתאם לתקנה 57(ב)(3) לתקנות. נכותו המשוקללת של המבקש הועמדה על שיעור של 48%.
2.
המערער פנה לוועדה הרפואית העליונה (להלן: הועדה ) וטען כי יש לחשב את אחוזי הנכות בגין נכויותיו בשתי עיניו באופן מצטבר ולא באופן משוקלל, אך טענה זו נדחתה על ידי הועדה ביום 12.9.2005. המבקש ערער על החלטה זו לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופטת י' שטופמן ), אשר הורה ביום 30.4.2008 על החזרת הדיון לועדה, תוך הנחייתה ליתן דעה באופן מיוחד לחישוב אחוזי הנכות של המבקש באופן מצטבר, וזאת נוכח נסיבותיו הספציפיות של המקרה. בעקבות זאת הועדה שבה ודנה בטענת המבקש, אולם זו נדחתה בשנית ביום 30.6.2008.
3.
על החלטה זו הגיש המבקש ערעור לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו במסגרתו טען כי בהתאם לתקנה 3(ב) לתקנות יש לראות את הפגיעה בעיניו כ"פגימה מורכבת זוגית" ולפיכך לחשב את אחוזי נכותו באופן מצטבר. בנוסף טען המבקש כי יש להעניק לו אחוזי נכות בגין הפגיעה בעינו הימנית בהתאם לתקנה 57(ב)(4) ולא בהתאם לתקנה 57(ב)(3) לתקנות כפי שאכן נעשה. המשיב טען מנגד כי יש לדחות את הערעור שכן לדבריו הפגיעה בעיניו של המבקש אינה מהווה "פגימה מורכבת זוגית".
4.
בית המשפט המחוזי קבע כי הפגיעה בעיניו של המבקש אינה מהווה "פגימה מורכבת זוגית" כהגדרתה בתקנות. בית המשפט המחוזי ציין כי הועדה בדקה האם יש קשר בין הפגיעות בשתי עיניו של המערער וקבעה כי לא כך הדבר. לפי בית המשפט המחוזי מדובר ב"קביעה רפואית מובהקת" אשר אין להתערב בה. בהמשך, דחה בית המשפט המחוזי את פרשנותו של המבקש לפיה יש לחשב את אחוזי נכותו לפי תקנה 57(ב)(4) לתקנות וקבע כי תקנה זו מתייחסת למצבים בהם נדרש כיסוייה של עין אחת בשל כפילות ראייה וכי חייב להיות קשר בין כיסוי העין לבין כפילות הראייה. לפי בית המשפט המחוזי, בעניינו של המבקש לא מתקיים קשר זה שכן עינו השמאלית מכוסה בשל היותה עקורה, ולא בשל כפילות הראייה. נוכח דברים אלו דחה בית המשפט המחוזי את הערעור, ומכאן הבקשה שלפניי.
5.
במסגרת הבקשה דנן טוען המבקש כי בית המשפט המחוזי טעה עת הסתמך על החלטת הועדה וקבע כי אין המדובר ב"פגימה מורכבת זוגית". לטענתו, על בית משפט זה לדון בשאלה המשפטית והיא הפרשנות הראויה שיש להעניק לתקנה 3(ב) לתקנות.
דיון והכרעה
6.
דין הבקשה להידחות. כפי שעולה מפסיקתו של בית משפט זה, רשות ערעור בגלגול שלישי ניתנת אך במקרים בהם מתעוררת שאלה משפטית או ציבורית חשובה החורגת מעניינם של הצדדים הישירים למחלוקת [רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123]. בבקשה שלפניי לא מתעוררת שאלה שכזו, על אף ניסיונו של המבקש להציג כך את פני הדברים, שכן זו עוסקת בעניינו הספציפי של המבקש, עניין אשר הוכרע על ידי בית המשפט המחוזי במסגרת פסק דינו.
למעלה מן הצורך אציין כי כפי שעולה מפסק דינו של בית המשפט המחוזי, הועדה בחנה את מצבו של המבקש וקבעה כי אין קשר בין הפגיעה בעינו הימנית לבין הפגיעה בעינו השמאלית. מדובר בקביעה מקצועית-רפואית אשר אין כל מקום להתערב בה ואין מנוס מלקבוע על בסיסה כי לא מתקיימים תנאיה של תקנה 3(ב) ואין המדובר לכן ב"פגימה מורכבת זוגית".
7.
אשר על כן, הבקשה נדחית.
משלא התבקשה תגובת המשיב, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, ט"ז באדר תש"ע (2.3.2010).
ש ו פ ט