רע"א 9612/02 אנואר מסארוה נ. עיירית טייבה

בפניי בקשה נוספת לפטור את המבקש מהפקדת ערובה, לאחר שבקשה קודמת שלו נדחתה בהחלטה מיום 16.2.03. בבקשה הנוכחית טוען המבקש, כי בהליך אחר שבין הצדדים הפקידה המשיבה ערבות בנקאית להבטחת הוצאותיו, וכי הוא מוכן לקיזוז סכום הערבון בהליך שבכותרת מאותה ערבות, כתחליף להפקדת ערבון בבית משפט זה. דא עקא, הערבות שהפקידה המשיבה בהליך אחר אינה משקפת חיוב חלוט של המשיבה כלפי המבקש, כי אם חיוב מותנה, אשר יתגבש, אם בכלל, אם תחוייב המשיבה בהוצאות המבקש באותו הליך. במצב זה, אין בפניי חיוב ודאי, מגובש וברור של המשיבה כלפי המבקש, אשר יכול להוות תשתית מספקת לקיזוז שיבוא במקום הפקדת ערובה בהליך שבכותרת. אוסיף, כי גם אם ניתן לראות בהצעה האמורה משום הצעה לויתור הדדי על בטוחה לתשלום הוצאות, אין בכך כדי להועיל למבקש. אין בידי נתונים המאפשרים להשוות בין ההליכים לעניין ההסתברות כי יקום צורך במימוש הערובה בכל אחד מהם. במצב זה, ובהעדר הסכמה של המשיבה להסדר האמור, איני יכול להיעתר לבקשה שבפניי.

הואיל והבקשה הנוכחית הוגשה במסגרת תקופת המועדים שנקצבה להפקדת הערובה, בהחלטתי מיום 16.2.03, איני רואה מקום להחמיר עם המבקש ולדחות את בקשת הרשות לערער, כעתירת המשיבה, באין הפקדת ערבון. הערבון יופקד תוך 10 ימים מקבלת החלטה זו, ולא – תידחה בקשת הרשות לערער, בלא צורך בכל הודעה נוספת.