רע"א 9613/16 רע"א 9613/16

1.המבקש הוא אדריכל. הוא נשכר בעבר על ידי גורמים מטעם המדינה לשם תכנון מבנים שונים. בשלב מסוים הסתיימה ההתקשרות בין הצדדים. המבקש הגיש בבית המשפט המחוזי תביעה בעילות שונות, ובהן הפרת החוזה שנכרת עמו. במסגרת ההליכים המקדמיים ביקש לבקר ולתעד את הבינוי באתר שבו נבנה פרויקט שתוכנן על ידו. נטען כי הביקור והתיעוד נדרשים לשם הוכחת חלק מטענותיו. המשיבים התנגדו לכך. לטענתם מדובר במבנים בטחונים וקבלת בקשות המבקש מנוגדת לנהלי בטחון המידע הרלוונטיים.

ערכאה קמא קבעה כי עצם ביקור המבקש באתר אינו כרוך בפגיעה בבטחון, אך הרלוונטיות של הביקור באתר נמוכה. כן נקבע כי תיעוד המבנים חורג מנהלי הבטחון ועלול להוביל לפגיעה בבטחון המדינה. איזון זה הוביל להחלטה לפיה המדינה תמציא למבקש תיעוד של האלמנטים שברצונו לתעד, בהתאם להסכמתה ובכפוף לתנאים מסוימים. מכאן הבקשה למתן רשות ערעור. לטענת המבקש, הביקור והתיעוד של המבנים באתר הכרחיים לשם הוכחת טענותיו. הוא מוסיף כי הם אינם כרוכים בפגיעה בטחונית, וכי התיעוד שהומצא לבסוף על ידי המדינה אינו מספיק.

2.דין הבקשה להידחות. את עיקר יהבו משליך המבקש על שני נתונים. האחד, כי עבד בעברו באתר ושהה בו פעמים רבות, ומכאן שאין מניעה בטחונית לקבל את בקשותיו. דא עקא, בית המשפט המחוזי הדגיש את אלמנט התיעוד. יצירת תיעוד כרוכה בחשש לדליפתו. לא בכדי קיימים נהלי בטחון מחמירים בהקשר זה. אין אפוא מקום להתערב בקביעתו של בית המשפט המחוזי בנקודה זו. נתון שני שמדגיש המבקש הוא היות התיעוד שביצעה המדינה – בעקבות החלטת בית המשפט המחוזי – בלתי מספק לטעמו. ואולם, ההליך הנוכחי תחום לדיון לתוצאה אליה הגיע בית המשפט המחוזי – תיעוד על ידי המדינה של הנתונים הרלוונטיים חלף תיעוד על ידי המבקש. תוצאה זו מאזנת באופן ראוי בין רצונו של המבקש בתיעוד המבנים לשם הוכחת תביעתו לבין השיקולים הבטחוניים. יודגש כי אין באמור בכדי להביע עמדה בדבר התיעוד שהגישה המדינה, או בשאלה האם יש לאפשר למבקש לבקר במבנים ללא תיעוד, בכדי שיוכל לבחון את טיב התיעוד שביצעה המדינה. תיעוד המדינה לא הוצג בהליך הנוכחי ולא נבחן לגופו. המבקש רשאי, אם חפץ הוא בכך וככל שלא עשה זאת בעבר, לפנות בעניין זה אל בית המשפט המחוזי.

3.הבקשה נדחית. מכיוון שלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות.