רע"א 9634/17 בוטח אליהו נ. טרי וון דמיש

1.

בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופטים י' שבח, ש' שוחט ו- י' אטדגי ) מיום 18.9.2017 בע"א 11388-09-16, בגדרו נדחה ערעור המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב (השופט ג' הס ) מיום 29.5.2016 בת"א 18048-11-15.

2.

למבקש הייתה זכות דיירות מוגנת בחנות ושתי דירות בבניין ברחוב נחלת בנימין בתל אביב שהמשיבות הן בעליו. החל בשנת 1996 השכיר המבקש את היחידות בשכירות משנה, ללא הסכמת המשיבות. בשנת 2008 המשיבות תבעו את פינוי הדירה בשל נטישת המבקש את הנכס. בפסק דין מיום 18.12.11 בת"א 53684/08 קבע בית משפט השלום כי על המבקש לפנות את הדירה, ובפסק דין מיום 10.6.2013 בת"א 40659-06-11 נקבע כי על המבקש לשלם פיצוי כספי למשיבות. לאחר מתן פסקי דין אלו, הגישו המבקש ומשפחתו שורה של הליכים חוצי ערכאות במטרה לבטל את הפינוי והפיצוי כפי שנקבעו בפסקי הדין.

3.

משנסתיימו שלל ההליכים הקודמים בדחיית טענותיו של המבקש, הגיש ביום 9.11.2015 תביעה לקיומו של "משפט חוזר אזרחי" ולביטול פסקי הדין, בטענה כי התגלתה ראיה חדשה לפיה ביסודם תרמית. הראיה ה"חדשה" העיקרית עליה הסתמך המבקש הינה תצהיר שערך בא כוח המשיבות עורך דין ונגלניק ביום 12.1.2012 במסגרת הליך שהתנהל ביחס ליחידה אחרת באותו הבניין, בו ציין כי ביקר בבניין מעת לעת. המבקש טען כי מהתצהיר ניתן ללמוד כי עורך דין ונגלניק שיקר כאשר טען בהליך המקורי שלא ידע על השכרת המשנה ביחידות בשליטת המבקש, ובפועל הסכים לכך בשתיקתו. בית המשפט קיבל בקשת המשיבות לדחות את התביעה על הסף, בקבעו כי עילת התרמית נדונה והוכרעה בהליכים הקודמים, כי הראיות שהוצגו היו בידי המבקש כבר בהליכים קודמים או שהיה יכול להשיגן בשקידה סבירה, ואף אם היו חדשות הן אינן עומדות בתנאי ה"חיוניות". כמו כן, נקבע שעורך דין ונגלניק לא הכחיש בעבר כי ביקר בבניין, אלא טען שלמרות ביקוריו במקום לא ידע על השכרת המשנה בנכסים שהחזיק המבקש.

4.

על פסק דין זה הגיש המבקש ערעור לבית המשפט המחוזי, במסגרתו טען כי טענת התרמית לא נדונה כלל בתביעת הפינוי, וכן כי המבקש לא קיבל את יומו בבית משפט השלום כיוון שתביעתו נדחתה על הסף ללא שניתנה לו ההזדמנות להוכיח את התרמית הנטענת. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור וקבע כי סוגיית ידיעתו של עורך דין ונגלניק ביחס להשכרה עמדה במוקד הדיון בתביעה המקורית, בה המבקש טען שעורך הדין לא אומר את האמת והוא ידע על כך. בפועל, מדובר באותה טענה של מרמה אשר נדחתה בעבר. עיון בפרוטוקול הדיונים בתביעת הפינוי מלמד שעורך דין ונגלניק אף ציין בעדותו שהוא מבקר בבניין מדי פעם, אך לא בנכסים בהחזקת המבקש. עדותו נמצאה אמינה ומהימנה והועדפה על גירסתו של המבקש. באשר לטענה כי לא ניתנה למבקש ההזדמנות להוכיח טענותיו, נמצא כי ביום 16.5.2016 קיים בית משפט השלום דיון מפורט בבקשה למחיקה על הסף שהגישו המשיבות במהלכו נשמעו כל טענות המבקש, ומשנסמכה הדחייה על הסף על טיעונים משפטיים ועל מהות הראיות שצורפו לתביעה, לא היה צורך לקבוע מועד דיון נוסף להוכחות.

5.

על החלטה זו הוגשה הבקשה לרשות ערעור שלפני. המבקש טוען כי יש להורות על החזרת התיק לבית משפט השלום על מנת שידון בתביעה מבראשית, וזאת כיוון שהתצהיר האמור מגלה תרמית שהתבצעה ומהווה ראייה חיונית, שלא הייתה בשליטת המבקש בעת ההליך המקורי. כמו כן, טוען המבקש כי יש לקבל את בקשתו משום שעל בית המשפט קמא היה לקיים בירור עובדתי כדי להחליט האם תביעתו עומדת בתנאים לדיון מחודש בעניינו.

6.

דין הבקשה להידחות.

7.

כידוע, רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן במשורה ורק אם הבקשה מעלה שאלות עקרוניות כלליות החורגות מעניינם הפרטני של הצדדים או במקרים בהם נדרשת התערבות בית משפט זה לשם מניעת עיוות דין חמור (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). אין זה המקרה שלפנינו. טענותיו של המבקש אינן מעלות שאלות עקרוניות כלשהן אלא נוגעות לעניינו הפרטי בלבד ולנסיבותיו הפרטניות, והן נדונו ונדחו. כפי שציינו בתי המשפט דלמטה, ביטול פסק דין חלוט וקיומו של משפט חוזר אזרחי ייעשו בהתקיים תנאים מחמירים ביותר (ע"א 6019/07 טורג'מן נ' אחים עופר (ניהול) בע"מ פ"ד סג(3) 612 (2010)) , אשר לא מתמלאים בענייננו. לא זו אף זו, עניינו של המבקש נדון עד כה בלא פחות מ-12 הליכים משפטיים בערכאות השונות, כולל בקשתו הנוכחית, ולא הוצגה על ידי המבקש כל טענה המצדיקה רשות ערעור ודיון נוסף בטענותיו.

אשר על כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית. המבקש ישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 2,500 ₪.