רע"א 9646/03 מלאד סולימן נ. קיפמן אורית (קטינה)

1.לפנינו בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט ר' ג'רג'ורה).

המשיבה, תושבת ארצות-הברית, נפגעה בהיותה בישראל בתאונת דרכים כמשמעותה ב חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975 (להלן: חוק הפיצויים ) והגישה תביעה לפיצויים בגין הנזקים שנגרמו לה. בדיון בפני בית משפט קמא התעוררו מספר סוגיות. ראשית, בשעתו מונו, בהסכמת הצדדים, מומחים רפואיים מטעם בית המשפט, שמושבם במרכז הארץ. דא עקא, שהמשיבה גילתה כי הדבר מכביד עליה, ולכן ביקשה למנות מומחים מאזור מגוריה בעת שהותה בישראל (חיפה). שנית, המבקשים טענו כי על המשיבה להמציא תרגום נוטריוני של התיעוד הרפואי שהוגש בשפה האנגלית, לשפה העברית, זאת חלף התרגום הלקוי לדעתם, שבוצע על-פי החלטה קודמת של בית המשפט המחוזי, שלא על ידי נוטריון. שלישית, התיעוד הרפואי שהוגש לבית המשפט נערך עת טופלה המשיבה במוסדות רפואיים בארצות-הברית, וכתוצאה מכך אינו תואם את דרישות החוק הישראלי והתקנות על פיו. המבקשים סברו, כי התיעוד הרפואי מכיל בחלקו, בנוסף על תיאור הטיפול הרפואי שקיבלה המשיבה, גם התייחסות או הערכה באשר למצבה, הגובלות בהבעת חוות דעת רפואית, האסורה לפי החוק והתקנות על פיו. ולבסוף, ביקשה המשיבה למנות מומחים נוספים בתחומים שונים, ואילו המבקשים גרסו כי התיעוד הרפואי שהוגש מטעמה, אינו מהווה ראשית ראיה על אפשרות קיומה של נכות לצמיתות בתחומים המבוקשים.

2.בית המשפט קמא קיבל, ככלל, את טענות המשיבה, ודחה את טענות המבקשים. בעניין שינוי זהות המומחים, התקבלה בקשת המשיבה, לאור סברתו כי ככלל, אין למנות מומחה, לבדיקתו של תובע, במקום מרוחק ממקום מגוריו, כאשר נמצאים באזור מגוריו מומחים רפואיים שניתן למנותם. בעניין תרגום התיעוד הרפואי נדחתה בקשת המבקשים, ונקבע כי במידה ומי מהמומחים מטעם המבקשים, או בא כוח המבקשים, אינו מסוגל לקרוא מסמך בשפה האנגלית, יתורגם המסמך על-ידי מתורגמן מטעם המבקשים, כך שתיחסכנה מחלוקות לגבי אמינות התרגום. עוד קבע בית המשפט, כי המסמכים שהגישה המשיבה, הכוללים בחלקם הבעת דעה של הרופא המטפל לגבי מצבה הרפואי, יומצאו למומחה, כאשר בהחלטה על מינוי המומחה תופנה תשומת ליבו לכך, שעליו להתעלם מכל אמרה אשר יש בה משום חוות דעת. הטעם העיקרי לקביעה זו של בית המשפט המחוזי עניינו בהכרה, שאי קבלת התיעוד משמעה שלילת זכות המשיבה לפיצויים. באשר למינוי מומחים נוספים, התקבלה בקשת המשיבה למנות מומחים בתחום רפואת העיניים, בתחום הפסיכיאטריה ובתחום המחלות הזיהומיות. בית המשפט המחוזי קבע, כי התיעוד הרפואי שהוצג על-ידי המשיבה מהווה ראשית ראיה בדבר אפשרות קיומה של נכות לצמיתות בתחומים אלה.

3.המבקשים משיגים על החלטות אלה של בית משפט קמא. המבקשים חולקים על ממשות קשייה של המשיבה להגיע למרכז הארץ לשם בדיקת המומחים. כן טוענים הם, כי אשפוזה של המשיבה בבית החולים רמב"ם מהווה מניעה למינויים של מומחים רפואיים מאותו מוסד. לעניין תרגום התיעוד הרפואי, טוענים המבקשים כי שגה בית המשפט משחזר בו מהחלטה קודמת בדבר תרגום החומר הרפואי וקבע כי אין לתרגם את המסמכים. המבקשים מדגישים, כי המשיבה לא הגישה בקשת רשות ערעור על החלטה קודמת זו. בנוסף, סבורים הם כי הפתרון שקבע בית המשפט בעניין זה, עלול לגרום לנזק ולעיוות דין, כך יקרה למשל אם מומחה רפואי שימונה מטעם בית המשפט ידלג על שורות או יתבייש לבקש תרגום. אשר להמצאת התיעוד הרפואי למומחה, טוענים המבקשים כי ההגיון העומד מאחורי האיסור בהמצאת מסמכים פסולים למומחים, המתמנים על פי חוק הפיצויים – קרי, החשש להשפעה על חיווי דעת אובייקטיבי של המומחה הרפואי שמונה - אינו יכול לסגת רק מפני שהנפגעת היא תושבת ארצות הברית. עוד הם גורסים כי לא הובאו תימוכין לטענת המשיבה באשר לדרכי התיעוד המקובלות בארצות הברית, וכי המשיבה לא המציאה את כל החומר הרפואי שניתן להשגה. בנוסף טוענים המבקשים, כי לא נתקיים רצף טיפולי בתחומים בהם הוחלט על מינוי המומחים הנוספים, ובכך, לטענתם, יש כדי לפגום בתקפות בקשתה של המשיבה, בעניין זה.

המשיבה, בתגובתה, מצדדת במסקנותיו של בית משפט קמא.

4.לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובתגובה לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. החלטותיו של בית המשפט המחוזי בנושא תרגום המסמכים הרפואיים, זהות המומחים ומינוי המומחים הנוספים, מצויות בגדרי שיקול דעתו ואין כל עילה להתערב בבחירה שעשה. נותרה סוגיית המצאת המסמכים שבידי המשיבה למומחים. המקרה שלפנינו, נסיבותיו ייחודיות וחריגות הן. ענייננו במשיבה שמקום מושבה בארצות הברית, שם גם טופלה בעקבות תאונת הדרכים בה נפגעה, עת שהתה בישראל לשם ביקור. הנה אפוא, החומר שהמשיבה מבקשת להציג נערך על פי הנוהג בארצות הברית ויש בו , לפי קביעת בית המשפט המחוזי, "התייחסות או הערכה למצבה של התובעת הגובלת בהבעת חוות דעת רפואית". חרף הלשון הברורה, של ההוראה הכלולה בתקנה 8 לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז-1986, הצורך להביא בפני המומחה שנתמנה נתונים חיוניים, מחייב לעיתים הגמשה ביישום ההוראה. כך, למשל, מקום בו נותר ספק בשאלה אם המדובר במסמך המותר בהמצאה למומחה ואם לאו, ייתן בית המשפט את דעתו, בין היתר, לשאלה אם המדובר במסמך שנערך על ידי גוף בלתי תלוי בבעלי הדין, לא ביוזמתם של בעלי הדין ואשר משקף שלב טבעי של הטיפול הרפואי (ראו למשל בר"ע 2339/96 "אררט" חברה לביטוח בע"מ נגד אוולין דלל , פ"ד נ (4) 429). במקרים שכאלו, עשוי קנה המידה האובייקטיבי הכלול במסמכים לגבור על חיווי הדעה המצוי בהם, באופן שיהא במסמכים כדי לסייע למומחה בהחלטתו ולא יהא בהם כדי לפגוע בשיקול דעתו העצמאי.

בענייננו מדובר, לפי קביעתו של בית משפט קמא, במסמכים רפואיים שנערכו "במהלך או בעקבות טיפול רפואי שקיבלה המשיבה" – קביעה עובדתית זו של בית המשפט המחוזי, אין להתערב בה. זאת ועוד, בית המשפט קמא קבע, כי המסמכים יומצאו למומחה, כאשר בהחלטה על מינויו תופנה תשומת ליבו לכך, שעליו להתעלם מכל אמרה אשר יש בה משום חוות דעת. פתרון זה משקף איזון ראוי בנסיבות החריגות שלפנינו. ואכן, כבר נאמר כי "יש לסמוך על נסיונו ועל הידע המקצועי של המומחה שידע לבדוק למיין ולסנן את האינפורמציה הנמסרת לו, על סמך בדיקות שהוא עורך, על סמך החומר הרפואי שהוא מקבל ועל סמך ההתרשמות המקצועית שלו" (רע"א 5638/95 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' כריסטיאן שמור פ"ד מט(4) 865). הנה כי כן, נראה כי האיזון שביצע בית משפט קמא איזון ראוי הוא ואין להתערב בו, בנסיבות העניין. קביעה זו מקבלת משנה תוקף על רקע היות המסמכים המדוברים התיעוד הרפואי היחיד שנמצא בידי המשיבה, ובהתחשב בקביעתו של בית המשפט קמא, לפיה שלילת האפשרות למסרו למומחה עשויה להוביל לשלילת כל פיצוי ממנה.

הבקשה נדחית, אפוא. המבקש יישא בשכר טרחת עורך הדין של המשיבה בסכום של 5,000 ₪.