רע"א 9649/04 עיריית חולון נ. אליהו אפריים ז"ל

1.בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' השופטת נ' אחיטוב), בגדרה התקבלה בקשה להאריך את המועד להגשת חוות דעת מומחה מטעם המשיב (להלן - המנוח).

2.תמצית העובדות הצריכות לענייננו היא זו: המנוח הגיש לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעה כספית נגד המבקשות. בהחלטת בית המשפט מיום 24.11.03 נקבע, כי המנוח יגיש תצהירי עדות ראשית וחוות דעת מטעמו ולאחריו תעשינה כן המבקשות. המנוח הגיש תצהיר מטעמו ומטעם שני עדים נוספים, שאינם עדים מומחים. לעומתו, המציאו המבקשות חוות דעת של שמאית מקרקעין. המנוח ביקש כי יותר לו להגיש חוות דעת נגדית לחוות הדעת האמורה. ביום 26.4.04 נעתר בית המשפט לבקשה זו וקצב למנוח 45 ימים להגשת חוות הדעת. חוות הדעת לא הוגשה במועד הנקוב. עקב מצבו הבריאותי הקשה של המנוח, ולבקשתו, התקיימה ביום 29.8.04 ישיבת בית המשפט בבית החולים בו היה מאושפז, ובמסגרתה נערכה לו חקירה נגדית. ביום 12.9.04 נפטר המנוח. כעבור 10 ימים הגישו חליפיו של המנוח בניהול התובענה בקשה להארכת מועד להגשת חוות דעת המומחה. בבקשה נטען כי מצבו של המנוח עובר לפטירתו היקשה על עריכת חוות הדעת בפרק הזמן שנקצב, שכן הוא לא יכול היה להעמיד לרשות המומחה את המידע הדרוש לשם הכנתה. בית משפט קמא נעתר לבקשה, בשל הנסיבות שפורטו בה. מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי.

3.המבקשות טוענות כי בית המשפט המחוזי שגה כאשר ביסס את החלטתו על העובדות המפורטות בבקשה להארכת מועד על אף שהבקשה לא נתמכה בתצהיר. המבקשות מוסיפות כי אין להישמע לטענה בדבר הקשיים בהכנת חוות הדעת משלא הוגשה בקשה להארכת מועד בטרם חלף המועד להגשתה, אלא רק כעבור כשלושה חודשים. זאת ועוד, אליבא דמבקשות, הטענה האמורה נוסחה במסגרת הבקשה באופן כללי וסתמי. לבסוף, טוענות המבקשות כי הגנתן בפני התביעה עלולה להיפגע לנוכח העובדה שחקירתו הנגדית של המנוח התקיימה עוד בטרם הוגשה חוות הדעת, ולא ניתן יהיה לקיים חקירה נוספת לאחר הגשתה.

4.דעתי היא כי דין הבקשה להידחות. אכן, בסוגיה אשר מתעוררת במקרה דנא יש פנים לכאן ולכאן. יש מידה של צדק בטענות המבקשות בדבר האופן בו נוהל ההליך על ידי המנוח וחליפיו בכל הנוגע להגשת חוות הדעת. ואולם, בשים לב למכלול נסיבות העניין, איני סבור כי זהו מסוג המקרים המצדיק התערבות של ערכאת הערעור בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית לעניין אופן ניהול הדיון. לאור השלב המוקדם בו מצוי ההליך, לא צפויה פגיעה ממשית באינטרס של המבקשות או באינטרס הציבורי בקיום דיון יעיל, שכן פרט לחקירתו המוקדמת של המנוח טרם החלה שמיעת הראיות בתיק. אף החשש שהביעו המבקשות, כי יכולתן להתגונן כראוי מול התביעה תיפגע עקב החלטתו של בית משפט קמא, אינו מוחשי דיו על מנת להביא לביטול ההחלטה. חזקה על בית המשפט כי בבואו להעריך את משקלה של חוות הדעת שתוגש, ייתן דעתו לעובדה שחוות הדעת אינה מבוססת על מידע שנמסר מפי המנוח עצמו, ולכך שנמנעת מן המבקשות האפשרות לחקור את המנוח בעניינים שיועלו במסגרת חוות הדעת.

5.אשר על כן, הבקשה נדחית בלא צורך בתשובה.