פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
9686/17
לפני:
כבוד השופט מ' מזוז
המבקש:
אביטל אופק
נ ג ד
המשיבה:
מטר פרזול בע"מ (סחר ושיווק)
בקשה לרשות ערעור
על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, מיום 10.11.2017 בע"א
50553-05-17 שניתן על-ידי כב' השופט צ' ויצמן; ובקשה לעיכוב ביצוע
בשם המבקש:
עו"ד חנה זילבר
פסק-דין
1.
בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופט צ' ויצמן ) מיום 10.11.2017, בע"א 50553-05-17, במסגרתו נדחה ערעור המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום בכפר סבא (השופטת מ' בן-ארי ) מיום 3.4.2017 בת"א 44064-03-15 ותא"מ 48753-10-14. בד בבד עם הגשת הבקשה לרשות ערעור הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין בית המשפט המחוזי.
2.
המשיבה היא חברה העוסקת בתחום הפרזול. חברת לקה ענב"ל בע"מ (להלן: חברת לקה ) , אשר הוקמה בשנת 2008 על ידי המבקש, הזמינה מוצרים שונים מהמשיבה ולפי רישומי המשיבה, נותרה חייבת לה סך של 85,415 ₪. כמו כן, חתם המבקש על שיק לפקודת המשיבה בסך של 40,000 ₪. שיק זה הוצג לפירעון בחודש ינואר 2009 וחזר בהיעדר כיסוי.
המשיבה הגישה נגד המבקש תביעה כספית להחזרת החוב ותביעה שטרית לביצוע השיק האמור. בית משפט השלום בכפר סבא דן בתביעות במאוחד לאחר שהובהר כי החוב בגין אי פרעון השיק מהווה חלק מהחוב הכספי, וקיבל הן את התביעה הכספית והן את התביעה השטרית, תוך חיוב המבקש בסכום התביעה הכספית בלבד. נפסק כי המבקש חייב את הכספים למשיבה בהיותו שותף בחברת לקה וערב לחובותיה. בית המשפט דחה מכל וכל את גרסת המבקש לפיה הקים את החברה כנאמן בלבד עבור אחר, ואת טענותיו באשר לפגמים לכאורה בדרך הוכחת החוב. בית המשפט פסק כי על המבקש לשלם למשיבה את סך התביעה הכספית (משום שהתביעות היו חופפות, כאמור) וכן חייב את המבקש לשאת בשכר טרחת עורכי דין המשיבה בשיעור של 18,000 ₪, וכן הוצאות אגרה, מסירה והפרשי הצמדה וריבית כחוק.
לאחר שניתן פסק הדין הגישה המשיבה בקשה לחתימת פסיקתא על מנת שיהא באפשרותה לשפעל את תיק ההוצאה לפועל שפתחה כנגד המבקש בתביעה השטרית. בית המשפט נעתר לבקשה בהחלטתו מיום 1.5.2017, בה הבהיר בין השאר כי בכל האמור לחיוב המבקש בהוצאות המשיבה התביעות אינן חופפות, ועליו לשלם את הוצאות המשיבה בכל אחת מהתביעות. פסיקתא ברוח זו נחתמה ביום 14.5.2017.
3.
על פסק דינו של בית משפט השלום הגיש המבקש ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב. בית המשפט בפסק דינו המפורט אימץ את קביעותיו העובדתיות של בית משפט השלום באשר למהות החוב, קבילות המסמכים שהוגשו על ידי המשיבה וכן דחה טענות המבקש לפיהן ההחלטה מיום 1.5.2017 והפסיקתא שנחתמה בעקבותיה משנות מהותית את פסק הדין שניתן.
4.
מכאן הבקשה לרשות ערעור שלפניי. ראשית, טוען המבקש כי בית משפט השלום חרג מסמכותו בכך שנתן פסיקתא המשנה את פסק הדין מבלי שהוגש ערעור. שנית, טוען המבקש נגד קביעתו של בית המשפט לפיה מסמך "ניתוח כרטיס חשבון" שהוצג במהלך הדיונים הינו קביל ומהווה "רשומה מוסדית". שלישית, נטען כי בית המשפט ביסס פסק דינו על מהימנותו של עד יחיד אשר הינו בעל עניין בתוצאות המשפט, ובהקשר זה שהשימוש בסעיף 54 לפקודת הראיות [נוסח חדש] התשל"א-1971 ראוי שיתבצע במקרים חריגים בלבד. לבסוף טוען המבקש כי מן הראוי שבפסק הדין ינתן הסבר לשינוי עמדת בית המשפט המחוזי כפי שזו התבטאה בין השאר בהצעת הפשרה שנדחתה על ידי המשיבה.
5.
דין הבקשה להידחות.
6.
כידוע, רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן במשורה ורק אם הבקשה מעלה שאלות עקרוניות החורגות מעניינם הפרטני של הצדדים, או במקרים בהם נדרשת התערבות בית משפט זה לשם מניעת עיוות דין (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). בענייננו לא הוצגה כל שאלה עקרונית כללית המצדיקה מתן רשות ערעור. הטענות אותן מעלה המבקש בבקשה דנן נוגעות ליישום הדין בעניינו הספציפי בלבד, ונדונו בהרחבה בשני פסקי דין מפורטים ומבוססים בשתי ערכאות. מעבר לצורך יצוין כי משלא התגבשה פשרה.
פסק הדין יכול שיהיה דומה להצעת פשרה שניתנה או שונה ממנה, בהתאם לראיות שהוצגו והממצאים שנקבעו.
7.
סוף דבר : הבקשה נדחית ובכך מתייתרת גם הבקשה לעיכוב ביצוע. משלא התבקשה תגובת המשיבים לא אעשה צו להוצאות.
ניתן
היום, כ"א בטבת התשע"ח (8.1.2018).
ש ו פ ט