רע"א 9730/03 גני עופר בניה והשקעות בע"מ נ. סבטלנה יוסופוב

המשיבים 4-1 (להלן: המשיבים) הגישו לבית-משפט השלום בתל-אביב-יפו תביעות כספיות, שאוחדו, כנגד המבקשות – חברות קבלניות מהן רכשו המשיבים דירות בפרויקט מגורים, שעל-פי הטענה נבנה שלא על-פי התוכנית שהוצגה להם ובחריגה מתוכנית בניין העיר (להלן: תב"ע), באופן שגרם למשיבים נזק כספי.

בבית-משפט השלום הוסכם בין הצדדים, כי תחילה תידון שאלת החריגה מהתב"ע. על-יסוד חוות-דעת מומחה שמינה, קיבל בית-משפט השלום את טענת המשיבים כי הפרויקט אכן נבנה בניגוד לתב"ע. על החלטה זו ערערו המבקשות, ברשות, לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו וערעורן התקבל. בית-המשפט המחוזי קבע, כי השינויים הקלים במיקום הבניינים בפרויקט לא עלו כדי חריגה מהותית מהתב"ע. על בסיס קביעה זו נדחתה בבית-משפט השלום התובענה העיקרית כנגד המבקשות.

על פסק-דינו של בית-משפט השלום ערערו המשיבים לבית-המשפט המחוזי, ובגדר ערעורם טענו כי חריגה מתוכנית הבינוי והעיצוב של הפרויקט, שאליה מפנה התב"ע ושעל בסיסה אושר הפרויקט הוועדה המקומית, כמוה כחריגה מן התב"ע עצמה. בית-המשפט המחוזי (סגן הנשיא יוסף גולדברג והשופטים רות שטרנברג אליעז ועוזי פוגלמן) קיבל טענה זו וקבע, כי משהמרחק בין בנייני הפרויקט לא תאם את תוכנית הבינוי והעיצוב, הרי הפרויקט נבנה תוך חריגה מהתב"ע.

הערעור התקבל איפוא, ומכאן הבקשה שבפנַי, בגדרה חוזרות המבקשות על הטענות שהעלו בבית-המשפט המחוזי.

הגעתי לכלל דעה, כי יש לדחות את הבקשה.

שכן, העניין המועלה בבקשה נבחן על-ידי שתי ערכאות, ולא מצאתי בנימוקי המבקשות עילה להתיר ערעור נוסף לבית-משפט זה. קביעתו של בית-המשפט המחוזי, כי בנסיבות המקרה שבפנַי הפכה תוכנית הבינוי, עם צירופה, לחלק מהתב"ע, וכן הממצאים העובדתיים המשתמעים מפסק-דינו ביחס לתוכנה של תוכנית בינוי זו, אינם חורגים מגדרי המקרה המסוים, ואינם מקימים עילה להתערבותי.

מעבר לדרוש אעיר, כי לגופו של עניין מקובלת עלי התוצאה שאליה הגיע בית-המשפט המחוזי. אכן, המרחק בין מבנים בפרויקט מגורים ואופן הצבתם של המבנים זה ביחס לזה הינם נתונים מהותיים, שלהם השלכה ישירה על ציפיות הרוכשים דירות בפרויקט. בדין נקבע איפוא, כי מן הראוי היה שלא להותיר נתונים אלה לקביעה מאוחרת בשלב הרישוי. על תוכנית הבינוי נכתב אמנם כי היא רעיונית וכפופה לשינויים, אך בגדר השינויים שניתן להכניס בתוכנית כזו עובר לשלב הבנייה אין להתיר שינויַם של רכיבים מהותיים, כפי שנעשה במקרה דנן. משכך, אין אכן מנוס מן המסקנה כי המבקשות, באופן שבו בנו את הפרויקט, חרגו מן התב"ע.

הבקשה נדחית.