רע"א 9763/08 אהרון חיים קופל נ. שירותי בריאות הכללית - בית החולים סורוקה

1.

המבקשים הגישו תביעה נזיקית בבית-המשפט המחוזי מחוז מרכז כנגד המשיבה בגין רשלנות רפואית שלטענתם גרמה למבקש 1 נזק בעת הלידה. עוד קודם להגשת כתב התביעה פנו המבקשים בעתירה על דרך המרצת פתיחה לבית המשפט המחוזי בירושלים - על מנת לקבל מן המשיבה העתק של הרשומות הרפואיות הנוגעות ללידה. בפסק הדין בהמרצת הפתיחה ניתן תוקף להסכמת הצדדים כי המשיבה תערוך חיפוש ותאתר את מלוא הרשומות הרפואיות בעניין, ובתום החיפוש תודיע למבקשים, בתצהיר, האם המסמכים מצויים בידה או אם לאו. בהמשך הדברים, הועבר לידי המבקשים תצהיר בו נאמר כי "לאחר חיפושים יסודיים שערכנו, לא נמצאו על ידינו תיק הילוד ... ותיק היולדת...". על סמך האמור הגישו המבקשים את תביעתם האמורה, כשהם מצרפים לכתב התביעה חוות דעת של מומחים שניתנו על בסיס המסמכים הרפואיים שהיו ברשותם.

2.

לקראת הגשת כתב ההגנה מטעמה, ועל מנת לסייע בהכנתו, ביקשה המשיבה מהמבקשים כי יעבירו לה את המסמכים הרפואיים שבידיהם. המבקשים מסרו למשיבה את המסמכים שנמצאו ברשותם, ובסמוך לכך הוגש כתב ההגנה שבו הודיעה המשיבה כי מצאה את התיק הרפואי המלא ובו המסמכים הנוגעים ללידת המבקש 1. בית המשפט המחוזי (כבוד הנשיאה השופטת ה' גרסטל ) קיים דיון בעניין והחליט שלא לערוך "חקירה בשאלת מועד מציא[ת] המסמכים הרפואיים" וכי יש לאפשר למבקשים להגיש חוות דעת מתוקנת לאחר שיועבר לידם התיק הרפואי. עוד נקבע שהמשיבה תגיש חוות דעת מטעמה לאחר קבלת חוות הדעת המתוקנת של המבקשים. כנגד החלטה זו מופנית בקשת רשות הערעור שלפניי.

3.

המבקשים סבורים כי יש לבטל את החלטת בית המשפט המחוזי ולהורות למשיבה להגיש חוות דעת רפואיות מטעמה אך ורק בהתבסס על המסמכים שהוגשו בטרם מציאת התיק הרפואי. לטענתם, מסמכי "תיק היולדת והיילוד" הועלמו מהם בזדון וזאת בכדי למנוע את גילוי הרשלנות. עוד נטען כי על המשיבה להסביר את נסיבות מתן התצהיר בדבר אי מציאת התיק הרפואי וכן את נסיבות גילוי התיק הרפואי. המבקשים מלינים על כך שבית המשפט – כך להבנתם ייחס משקל יתר לאינטרס בדבר סיום הבירור המשפטי, ולא ייחס משקל מספק לאינטרסים בדבר קיום דיון הוגן ובירור האמת. כמו כן נטען כי המשיבה לא העבירה את המידע שאותר לידי המבקשים.

4.

המשיבה מצידה סבורה כי דין הבקשה להידחות. לטענתה, לא יתכן כי בית משפט הדן בתביעת רשלנות רפואית כגון דא, אשר מתבססת כל כולה על היעדר מסמכים רפואיים, יתעלם מהתיק הרפואי – משעה שזה אכן אותר – המכיל את כל המידע הרלוונטי לשם הכרעה במקרה. בנוסף, נטען כי התיק הרפואי נמצא רק לקראת הכנת כתב ההגנה ולאחר שבאת כוח המשיבה ביקשה, פעם נוספת, מנציגי המשיבה לאתר את המסמכים הרפואיים. כמו כן נטען כי למשיבה אין כל אינטרס להסתיר את המידע מן המבקשים משום שיש בו כדי לרוקן מתוכן את תביעתם, וכי המסמכים נשלחו לבא כוח המבקשים.

5.

לאחר עיון בבקשה ובתגובה על נספחיהם הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. המבקשים לא הצביעו על עילה מספקת להתערבות בהחלטת בית המשפט המחוזי שלא לקיים בירור נוסף בדבר המועד שבו איתרה המשיבה את המסמכים הרפואיים. כלל ידוע הוא כי בית משפט זה לא יטה להתערב באופן ניהול המשפט בערכאה הדיונית, קל וחומר במקום שבו ההליך עודנו בראשיתו. בענייננו, בית המשפט המחוזי החליט כי יש לאפשר הגשת חוות דעת מטעם הצדדים אשר יכללו גם התייחסות למידע שבתיק הרפואי וכי יש להתקדם בתיק על מנת "שהוא יישמע ויינתן בו פסק דין". לא מצאנו מקום לשנות מהחלטה זו. המידע שבתיק הרפואי הוא מידע בעל חשיבות רבה להכרעה בגוף התביעה ולבירור האמת ובית המשפט ראה לנכון לאפשר את הצגתו. אין בכך פסול, ובניגוד לטענת המבקשים, יש בדבר בכדי לתרום תרומה משמעותית לאינטרס גילוי האמת ובירור העניין. יש לזכור עוד כי החלופה האחרת שעמדה לפני בית המשפט היא ניהול התביעה על בסיס מסמכים חסרים וחלקיים, דבר אשר היה מקשה על הוכחת נסיבות המקרה.

6.

עוד אציין כי טענת המבקשים בנוגע לאי המצאת המסמכים החדשים לידם אינה רלוונטית לענייננו, משום שזו הועלתה עוד בטרם חלף פרק הזמן שקצב בית המשפט המחוזי למשיבה לשם ביצוע הדבר. מכל מקום המשיבה בתגובתה ציינה כי העבירה את המסמכים. יתרה מכך, מקומן הנכון של טענות אלה הוא בבית המשפט המחוזי ולא בגדרי בקשת רשות ערעור לבית משפט זה.

7.

עם זאת, יש לציין כי המשיבה התנהלה באופן שאינו תקין בכל הנוגע להמצאת המסמכים הרפואיים וכי התנהלות מסוג זה עשויה לפגום בהליך התקין ואף להביא לפגיעה במימוש זכויותיהם של המבקשים. המשיבה הצהירה בעבר כי אין בידיה מסמכים נוספים הנוגעים ללידה (וזאת בעקבות התחייבותה בבית המשפט) והמבקשים היו רשאים להסתמך על דברים אלה בעת הגשת תביעתם. המשיבה לא הציגה נימוק כלשהו או שינוי מסוים בנסיבות שהובילו למציאת התיק הרפואי בבואה להכין את כתב הגנתה. האמירה כי המסמכים אותרו – באיחור – לאחר שבאת כוח המשיבה ביקשה שוב לחפשם, מקוממת. אין לקבל התנהלות שכזו ויש לשקול במקרה כזה פסיקת הוצאות למבקשים בעקבות התיקונים הנדרשים בתביעתם. בית המשפט המחוזי יביא זאת בחשבון. זאת ועוד – במהלך הדיון יכול והשאלה האמורה תתברר אם בדרך של חקירה נגדית של עדי המשיבה ואם בדרך אחרת. החלטת בית-המשפט המחוזי אין בה כדי לחסום ברור שכזה במהלך המשפט.

8.

אשר על כן, דין הבקשה להידחות. לא ראינו לעשות צו להוצאות בערכאה זו.