החלטהעליוןבית המשפט העליון2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 9769/05 שושנה שרעבי נ. בנק ירושלים בע"מ

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · עיכוב הליכיםבקשה לעיכוב הליכים ובקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשה לעיכוב הליכים ובקשת רשות ערעור. נקבע כי המועדים שבהם הגישו המבקשים את תובענתם ואת הבקשה הנוכחית מצביעים על שיהוי, ולכן לא היה מקום למתן סעד זמני. ההחלטה נסמכה על העובדה שלא הובא כל הסבר לאיחור בהגשת הבקשה בסמוך לפינוי.

העובדות

המשיב העניק למבקשים הלוואה בשנת 1984. המבקשים טענו כי גילו בשנת 2004 על הפרת ההסכם, והגישו תובענה לבית המשפט המחוזי ביום 10.7.05. הבקשה לעיכוב הליכים הוגשה ביום מתן ההחלטה, כשהפינוי קבוע למחרת.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להורות על עיכוב הליכים בשל פגם בתשובה שלא נתמכה בתצהיר?
  2. 2.האם השיהוי בהגשת התובענה ובבקשה לעיכוב הליכים מונע מתן סעד זמני?

הלכות

  1. 1

    שיהוי בהגשת התובענה ובבקשה לעיכוב הליכים מצדיק דחיית הבקשה ואי מתן סעד זמני

    ״די במועדים שצוינו על מנת להגיע למסקנה שלא היה מקום למתן סעד זמני״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    הגשת בקשה לעיכוב הליכים ערב מועד הפינוי ללא הסבר מניח שיהוי גם בהתנהלות הנוכחית

    ״אין שום הסבר מדוע הבקשה דנא לעיכוב הליכים הוגשה אך היום, כאשר הפינוי קבוע למחר״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • עיכוב הליכים
  • שיהוי
  • סעד זמני
  • בקשת רשות ערעור
  • תצהיר
  • פינוי
  • הלוואה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"א

9769/05 - א'

בפני:

כבוד השופט א' גרוניס

המבקשים:

1. שושנה

שרעבי

2. ינון שרעבי

נ ג ד

המשיב:

בנק' ירושלים בע"מ

בקשה לעיכוב הליכים מיום 9.11.05

בשם המבקשים: עו"ד ר'

טוקלטאוב

בשם המשיב: עו"ד י'

לנדא

החלטה

עיינתי בבקשה לעיכוב הליכים שהוגשה היום וכן בבקשת רשות הערעור שהוגשה עוד ביום 16.10.05. מוכן אני לצאת מההנחה שנפל פגם בתשובה שהגיש המשיב לבית המשפט המחוזי, במובן זה שהתשובה לא נתמכה בתצהיר. אם בוחנים את ההליך שהגישו המשיבים לבית משפט קמא מגלים, כי המשיב נתן להם הלוואה בשנת 1984 . לטענתם, הם גילו בשנת 2004 , כי המשיב הפר את הסכם ההלוואה עוד בשנת 1984. המבקשים הוסיפו וטענו, כי הסתבר להם, על פי חוות הדעת הדעת מיום 27.10.04, שלאור ההפרה הם חויבו בחיובי יתר בסך 204,990 ₪. הם הגישו את תובענתם לבית משפט קמא ביום 10.7.05 . די במועדים שצוינו על מנת להגיע למסקנה שלא היה מקום למתן סעד זמני. זאת ועוד, אין שום הסבר מדוע הבקשה דנא לעיכוב הליכים הוגשה אך היום, כאשר הפינוי קבוע למחר. במילים אחרות, גם ההתנהלות לעניין הבקשה הנוכחית מצביעה על שיהוי.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ז' חשוון תשס"ו

(9.11.05).

ש

ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1שיהוי בהגשת התובענה ובבקשה לעיכוב הליכים מצדיק דחיית הבקשה ואי מתן סעד זמני
  2. 2הגשת בקשה לעיכוב הליכים ערב מועד הפינוי ללא הסבר מניח שיהוי גם בהתנהלות הנוכחית