רע"א 9887/09 קייט מוריס מנדי נ. משה רוזנצוויג

1.

לפני בקשת רשות לערער על החלטת בית המשפט המחוזי במחוז מרכז (כבוד השופטת א' דודקביץ') במסגרתה נדחתה בקשת המבקשים למינוי מומחה רפואי בתחום הנוירולוגי.

המבקשת 1 (להלן: המבקשת ) נפגעה בתאונת דרכים ביום 13.10.04 והגישה לבית משפט השלום בנתניה תובענה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 בגין נזקיה. בתאונה נגרמו למבקשת נזקי גוף שונים, ביניהם שבר פתוח בחלק המקורב בעצמות השוק הימנית, המלווה בפגיעה מלאה (תחושתית ומוטורית) בעצב הפרונאלי ושבר סגור בעצם הבריח מימין. בעקבות הפגיעה עברה המבקשת מספר ניתוחים בארץ ובחו"ל.

2.

במסגרת בירור תובענתה של המבקשת, מינה בית משפט השלום (כבוד השופטת ח' שניצר-זאגא) מומחה מטעם בית המשפט בתחום האורטופדי (להלן: המומחה האורטופד ). בהחלטת המינוי נקבע כי המומחה יתייחס בחוות דעתו במידת האפשר "לפגיעה בעצב ולצלקות הניתוחיות וכן לצורך במינוי מומחים נוספים בתחום הנוירולוגי ו/או הכירורגי פלסטי אם בכלל". בהתאם לאמור, קבע המומחה האורטופד כי למבקשת נותרה נכות משקוללת בשיעור 31.2%, מתוכה נכות נוירולוגית בשיעור 15% ונכות פלסטית בשיעור 10%. עוד קבע המומחה האורטופד כי מאחר שהתייחס בחוות דעתו לנזק האסתטי ולנזק העצבי, אין צורך במינוי מומחים נוספים בתחום הפלסטי והנוירולוגי בתיק.

3.

לאחר הדברים האלה, הגישו הצדדים לבית המשפט תחשיבי נזק ובית המשפט נתן את הצעתו לסיום התיק בפשרה. בשלב זה, החליפה המבקשת ייצוג. בא כוחה החדש של המבקשת פנה לבית המשפט בבקשה למינוי מומחים רפואיים בתחום הכירורגיה הפלסטית ובתחום הנוירולוגי, מן הטעם שהמומחה האורטופד חיווה דעתו בתחומים רפואיים שאינם בתחום מומחיותו. בית המשפט נעתר לבקשה למינוי מומחה בתחום הכירורגי-פלסטי בלבד. אשר לבקשה למינוי מומחה נוירולוגי, קבע בית המשפט כי בתחום הנוירולוגי, לא בא בפניו "ממצא עדכני ו/או אחר, אשר לא נבדק ולא ניתנה לגביו התייחסות בחוות דעתו של המומחה בתחום האורטופדי". בנסיבות אלה לא שוכנע בית המשפט כי יש מקום למינוי נוסף בתחום זה. למען שלמות התמונה יצוין כי המומחה בתחום הכירורגיה הפלסטית שמונה על ידי בית המשפט חיווה דעתו כי למבקשת נגרמה נכות פלסטית בשיעור 15%.

4.

לאחר קבלת חוות דעתו של המומחה בתחום הכירורגיה הפלסטית, תיקנו המבקשים את כתב תביעתם והתיק הועבר לדיון לבית המשפט המחוזי. עם העברת התיק, שבו המבקשים והגישו את בקשתם למינוי מומחה רפואי בתחום הנוירולוגי, הפעם לבית המשפט המחוזי. בקשתם נדחתה. בית המשפט קבע בהחלטתו כי לא הוצגה בפניו ראשית ראיה לקיומה של נכות בתחום הנוירולוגי. המבקשת, כך נקבע, צירפה לבקשתה תיעוד עדכני לפיו נותחה באנגליה בשל "רגל שמוטה", אך מדובר בבעיה רפואית בתחום האורטופדיה. גם הנוירולוג שחוות דעתו צורפה לבקשה, התייחס בבדיקתו לטווחי התנועה בקרסול והגבלה זו מצויה בתחום המומחיות של האורטופד. לבסוף חזר בית המשפט וציין כי המומחה האורטופד שמונה שלל את הצורך במינוי מומחה נוסף בתחום הנוירולוגיה. לאור האמור לא ראה בית המשפט לנכון למנות נוירולוג בשלב זה. מכאן בקשת רשות הערעור שלפנינו.

5.

המבקשים אינם משלימים עם החלטת בית המשפט המחוזי. הם שבים ומעלים בפנינו את הטענות שהעלו בפני הערכאות הקודמות, לאמור: כי התיעוד הרפואי העדכני שצורף לבקשתם מלמד על פגיעה נוירולוגית, כי הנזק העצבי הקשה שנגרם למבקשת מהווה ראשית ראיה למינוי מומחה בתחום הנוירולוגי, וכי המומחה האורטופד חרג מסמכותו כשקבע למבקשת נכות נוירולוגית שאינה בתחום מומחיותו. עוד טוענים המבקשים כי העובדה שהמומחה שמונה בתחום הכירורגיה-הפלסטית קבע למבקשת נכות בשיעור גבוה ב- 50% מן הנכות שקבע המומחה האורטופד בתחום זה, היא הנותנת כי מן הראוי שלא להסתמך על חוות דעת המומחה האורטופד בנושאים שאינם בתחום מומחיותו.

המשיבים מצידם סומכים ידיהם על החלטת בית המשפט המחוזי ומדגישים בתגובתם כי מדובר, למעשה, בבקשה הרביעית במספר של המבקשת למינוי מומחה נוירולוג. הם מציינים כי בשלב בו מונה המומחה האורטופד והוא הוסמך לחוות דעתו ביחס לנכות הנוירולוגית, לא הועלתה מטעם המבקשים (באמצעות באי כוחם הקודמים) כל התנגדות למינוי. עוד מציינים הם כי ככל שהמבקשים סבורים שקביעותיו של המומחה האורטופד שגויות, רשאים הם לזמן אותו לחקירה על חוות דעתו.

6.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה

כי דין הבקשה להידחות. הגם שמבחינה פורמאלית אין המדובר בבקשת רשות ערעור בגלגול שלישי, הרי שאין להתעלם מן העובדה ששתי ערכאות קודמות נדרשו לאותה בקשה ממש וקבעו כי דינה להידחות. זאת ועוד. הבקשה למינוי מומחה רפואי נוסף בתחום הנוירולוגי נבחנה היטב על רקע התשתית הראייתית שהובאה בפני הערכאות המבררות, ונדחתה מנימוקים שבוארו היטב. כך, הובהר כי הנזק שנגרם בתחום הנוירולוגי מצוי בתחום החופף לתחום האורטופדי, וכי מדובר בהגבלה שמצויה בתחום המומחיות של האורטופד. לבסוף, בית משפט השלום נהג כראוי בעת שהביא בחשבון שיקוליו גם את המלצתו של האורטופד בדבר העדר הצורך במינוי מומחה נוסף. גם בית המשפט המחוזי שקל היטב את כל הנתונים ובהחלטתו אין מתום. יתרה מכך, בית המשפט לא סתם את הגולל בפני האפשרות למנות מומחה בתחום הנוירולוגי וקבע כי אין מקום למינוי "בשלב זה". לאור כל אלה, לא מצאתי כל עילה להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי – זאת אם לומר את המעט.

בקשת רשות הערעור נדחית. המבקשים ישאו בהוצאות המשיבים בסך 15,000 ש"ח.