החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 989/21מיכה לוי נ. יצחק לוי

ניתן ביום
הרכב
לא צוין

בקצרה

תוצאה: נדחה
תאגידים · שכר ניהול חברות בהליך מתמשך בין בעלי מניותבקשת רשות ערעור על החלטת ביניים של בית המשפט המחוזי

בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור על החלטת ביניים של בית המשפט המחוזי שחייבה את החברות בתשלום חודשי לשני בעלי המניות בגין ניהול החברות עד להכרעה בתובענות שבבית הדין לעבודה. נקבע כי המבקש לא יכול לתקוף בדרך עקיפה החלטה ראשונה שהפכה חלוטה, וכי גובה התשלומים נתון לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית. לא נפסקו הוצאות.

העובדות

המבקש והמשיב, בעלי מניות ונושאי משרה בחברות, תובעים שכר ניהול בבית הדין לעבודה. בית המשפט המחוזי קבע בהחלטה ראשונה כי כל צד יקבל תשלום שווה עד להכרעה, והחלטה זו הפכה חלוטה. בהחלטה מאוחרת נקבע תשלום חודשי של 60,000 ש"ח לכל צד באופן רטרואקטיבי.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לדחות בקשת רשות ערעור על החלטת ביניים שעניינה אופן יישום החלטה קודמת שהפכה חלוטה?
  2. 2.האם יש להתערב בגובה התשלומים החודשיים לניהול החברות שנקבעו בהחלטת ביניים עד להכרעה בתובענות בבית הדין לעבודה?

הלכות

  1. 1

    לא יאוחר לקבל ערעור על החלטה מאוחרת שמכילה הוראות יישומיות בלבד כאשר ההחלטה הראשונה שהפכה חלוטה לא נתקפה במועד

    ״ברי כי אין להלום מצב אשר בו המבקש, שלא השיג על ההחלטה הראשונה במועד הקבוע לכך בדין, "יעקוף" מועד זה באמצעות תקיפת ההחלטה מושא הבקשה דנן״
    למשפט בטקסט ←
  2. 2

    גובה התשלומים שנקבעו בהחלטת ביניים הוא בלב שיקול דעתה של הערכאה הדיונית ואין מקום להתערבות בו

    ״לא ראיתי להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי ביחס לגובה התשלומים שנקבעו – החלטה המצויה בלבת שיקול דעתה של הערכאה הדיונית״
    למשפט בטקסט ←

מילות מפתח

  • רשות ערעור
  • החלטת ביניים
  • שכר ניהול
  • תשלום חודשי
  • עיכוב ביצוע
  • הוצאות
  • שיקול דעת
  • בית הדין לעבודה

התקציר, ההלכות והתחום נוצרו בעיבוד אוטומטי; הלכה מוצגת רק כשיש לה ציטוט מילולי מהטקסט. הטקסט המחייב הוא זה שבאתר בית המשפט.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"א 989/21

לפני:

כבוד השופטת י' וילנר

המבקש:

מיכה לוי

נ ג ד

המשיב:

יצחק לוי

המשיבות הפורמליות:

1. חברת מלונות שלום בע"מ

2. חברת אולמי נוף ירושלים בע"מ

3. חברת ש.ר.י

ניהול בע"מ

4. חברת אולמי בית וגן בע"מ

בקשה לרשות ערעור

על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים בת"א 34835-01-16 ובתנ"ג

18329-06-14 מיום 7.1.2021, שניתנה על-ידי כב' השופטת ת' בזק-רפפורט; בקשה לעיכוב

ביצוע

בשם המבקש:

עו"ד גיורא ארדינסט;

עו"ד תומר ויסמן; עו"ד ניר פרידמן; עו"ד דר רג'ואן; עו"ד

דפנה תדמור

החלטה

1.

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת ת' בזק רפפורט ) בת"א 34835-01-16 ובתנ"ג 18329-06-14 מיום 7.1.2021, אשר בה נקבע כי עד להכרעה סופית בתובענות המתבררות בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים (ק"ג 1711-01-20 וסע"ש 30896-03-20), הן המבקש והן המשיב יקבלו תשלום חודשי בסך 60,000 ש"ח נטו מהמשיבות הפורמליות 4-1 (להלן: החברות ) בגין ניהול החברות, וזאת באופן רטרואקטיבי החל מיום 1.8.2019.

2.

דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתשובת המשיב.

אומנם, בבקשה דנן משיג המבקש על החלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 7.1.2021, ואולם, הלכה למעשה, המבקש תוקף לאורך כל הבקשה את החלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 21.7.2020 (להלן: ההחלטה הראשונה ), שבה נקבע כי כל אחד מהצדדים יקבל תשלום שווה עבור ניהול החברות, וזאת עד להכרעה סופית בסוגית השכר במסגרת התובענות האמורות המתבררות בבית הדין לעבודה – החלטה שהפכה חלוטה זה מכבר.

3.

ברי כי אין להלום מצב אשר בו המבקש, שלא השיג על ההחלטה הראשונה במועד הקבוע לכך בדין, "יעקוף" מועד זה באמצעות תקיפת ההחלטה מושא הבקשה דנן, המכילה אך הוראות יישומיות לביצוע ההחלטה הראשונה (ראו והשוו:

רע"א 2525/13 ארחה נ' עו"ד חבר – בתפקידו כמנהל מיוחד על נכסי המבקשת , פסקה 4 (8.7.2013); רע"א 4628/18 סגלשטיין נ' שמואל , פסקה 10 (19.7.2018)); רע"א 7794/18 שטראוס גרופ בע"מ נ' מועתז , פסקה 6 (21.1.2019)). טענתו של המבקש בסעיף 35 לבקשה, כי לא השיג על ההחלטה הראשונה מכיוון שבית המשפט המחוזי, "הוציא תחת ידיו קביעה עקרונית בלבד, ולא חייב את החברה בביצוע תשלום כלשהו בפועל למי מהצדדים" – מוטב היה שלא נטענה, שכן אין לדברים כל עיגון בהחלטה עצמה, ואף בהחלטה מושא הבקשה דנן ציין בית המשפט כי שומה היה על הצדדים לבצע את ההחלטה הראשונה (סעיף 19 להחלטה), והדברים ברורים.

3.

כמו כן, לא ראיתי להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי ביחס לגובה התשלומים שנקבעו – החלטה המצויה בלבת שיקול דעתה של הערכאה הדיונית. לא למותר לציין, כי סכומים אלה נקבעו על-ידי בית המשפט המחוזי, בין היתר, בשים לב לטענת המבקש עצמו בתביעתו שהוגשה לבית הדין לעבודה כי הוא זכאי לתשלום סך של 60,000 ש"ח לחודש בגין שכר ניהול החברות. זאת ועוד, מדובר בהחלטת ביניים אשר ניתנה אך עד להכרעת בית הדין האזורי לעבודה בנדון, וגם מטעם זה לא ראיתי להיעתר לבקשה.

4.

אשר על כן, הבקשה לרשות ערעור נדחית, וממילא מתייתר הצורך להכריע בבקשה לעיכוב ביצוע. אין צו להוצאות.

ניתנה

היום, ב' באדר התשפ"א (14.2.2021).

ש ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

הלכות

  1. 1לא יאוחר לקבל ערעור על החלטה מאוחרת שמכילה הוראות יישומיות בלבד כאשר ההחלטה הראשונה שהפכה חלוטה לא נתקפה במועד
  2. 2גובה התשלומים שנקבעו בהחלטת ביניים הוא בלב שיקול דעתה של הערכאה הדיונית ואין מקום להתערבות בו