רע"א 9893/01 קופת חולים של ההסתדרות הכללית נ. פרוקס בן (קטין)

1. בפני בקשת

רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה, אשר בה נדחתה בקשתה של המבקשת להגיש מטעמה לבית המשפט חוות דעת רפואית נוספת של המומחה פרופ' משה הוד. וזו השתלשלות העניינים הצריכה לענייננו: המשיב 1 ( להלן: המשיב ) נולד בלידה רגילה בבית החולים קפלן ברחובות ביום 11.4.85 במשקל 4,200 גרם, ובידו שיתוק על שם ארב. במסגרת ההליכים שמנהל המשיב כנגד המבקשת, בגין הנכות אשר נגרמה לו בלידתו, הגיש המשיב לבית המשפט את חוות דעתו של פרופ' שנקר. המבקשת הגישה חוות דעת נגדית מטעמו של פרופ' שלו וכן חוות דעת משלימה כתשובה לחוות הדעת של פרופ' שנקר.

בין שני המומחים, פרופ' שנקר ופרופ' שלו, נתגלעה מחלוקת באשר לשאלה: האם בוצעה לאימו של המבקש, במהלך הריונה, כנדרש, בדיקת סכרת הריונית. שאלה זו, הנה בעלת השלכה של ממש על ההליכים, שכן המשיב טוען כי בנסיבות העניין היה מקום לילדו בניתוח קיסרי, ניתוח אשר על פי חוות הדעת שהגישו שני הצדדים, נהוג היה לקיימו במקרים בהם דובר בהריון לעובר במשקל גבוה מ4,000- גרם ונמוך מ4,500- גרם, רק אם סבלה האם מסכרת הריונית או אם זו לא נשללה. על פי חוות דעתו של פרופ' שנקר ועל פי התשובות שהשיב לשאלות בבית המשפט, לא היה די בבדיקת ה- P.T.TEST שנערכה לאימו של המשיב על מנת לשלול את קיומה של סכרת הריונית. על פי חוות דעתו של פרופ' שלו, לעומת זאת, היה די בבדיקה שנערכה לאם, על מנת לשלול את האפשרות שהאם חולה בסכרת הריונית וכי מדובר היה בהריון בסיכון גבוה.

לאחר חקירתו של פרופ' שנקר בבית המשפט, הגישה המבקשת לבית המשפט מסמכים, אשר לטענתה ניתן ללמוד מהם כי על פי הנחיות משרד הבריאות ותחנות טיפות החלב בתקופה הרלוונטית, די היה בבדיקת ה- P.T.TEST שבה נהגו להשתמש, באותה התקופה, על מנת לשלול את קיומה של סכרת הריונית. עוד ביקשה המבקשת, להגיש לבית המשפט את חוות דעתו של פרופ' הוד, מומחה לאבחון סכרת הריונית ולטיפול בה, על מנת שתעיד על הנוהלים לאבחון סכרת הריונית, שהיו נוהגים בשנת 1985, שנת לידתו של המשיב. בית המשפט דחה את בקשת המבקשת, בקובעו כי בנסיבות העניין אין הצדקה לסטות מסדרי הדין הרגילים ולהיעתר לבקשה. על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור.

2.הוחלט לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והערעור הוגש לפי הרשות שניתנה. עיינתי בבקשה על נספחיה, והגעתי למסקנה כי בנסיבות המקרה היה מקום לאפשר את הגשתה של חוות הדעת של פרופ' הוד לבית המשפט.

מחוות הדעת שהגישו המומחים הרפואיים לבית המשפט, עולה כי השאלה האם נשללה האפשרות של סכרת הריונית אצל אימו של המשיב הנה בעלת חשיבות מכרעת לעניין השאלה האם היה מקום ליילד את המשיב, בנסיבות שהיו ידועות בעת לידתו, בלידה קיסרית. בהקשר זה יש חשיבות לשאלה מה היא הבדיקה שנהגה במועד הריונה של אמו של המשיב. הכרעה בשאלה זו עשויה להכריע את הכף לעניין רשלנות המבקשת במועד הרלוונטי. שאלה זו, כך נראה, היא השאלה על פיה עשוי להחרץ הדין. עוד מסתבר, כי המחלוקת בין המומחים הרפואיים, התחדדה רק לאחר שהעיד פרופ' שנקר בבית המשפט ביום 11.7.01, והבהיר כי הוא סבור שלא היה די בבדיקת ה- P.T.TEST

שבוצעה לאימו של המשיב על מנת לשלול את קיומה של סכרת הריונית. מטיעוני הצדדים עולה גם, כי המבקשת טרם סיימה להעיד את עדיה וטרם העיד מטעמה המומחה הרפואי פרופ' שלו.

בנסיבות אלה, היה מקום להתיר למבקשת להגיש את חוות הדעת מטעמה, על מנת שבית המשפט יוכל להתרשם ממנה לגבי ההנחיות לבדיקת סכרת הריונית שהיו נהוגות במועד הרלוונטי. אשר לשאלת התארכות הדיון שתיגרם בעקבות הגשת חוות הדעת הנוספת, בית המשפט יוכל לתת לכך משקל, אם ימצא לנכון לעשות זאת, בשלב פסיקת ההוצאות.

ערעור המבקשת מתקבל, במובן זה שמותרת בזה למבקשת הגשת חוות דעתו של פרופ' הוד לבית המשפט .

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.