רע"א 9912/04 רויטל מזרחי נ. הסתדרות מדיצינית הדסה

בית המשפט המחוזי בירושלים חייב את המשיבים בתשלום פיצויים למבקשת, בגין רשלנות רפואית. המשיבים עתרו לעיכוב ביצוע פסק-הדין, עד להכרעה בערעורם לבית משפט זה. בית המשפט המחוזי נמנע מלחוות דעתו בשאלת סיכויי הערעור על פסק-דינו שלו, וציין כי לא ניתן להתעלם ממצבה הכספי של המבקשת, שהינו בכי רע. משנדחתה הצעתו של בית המשפט, כי בשלב זה תשולם מחצית מסכום הפיצויים, החליט בית המשפט כי המשיבות תשלמנה עתה רבע מסכום הפיצויים, בנוסף למלוא שכר-טרחת עורך-הדין וההוצאות שנפסקו, וכי יתרת הסכום תופקד בידיו הנאמנות של בא-כוח המבקשת.

על כך מלינה המבקשת. לטענתה, בית המשפט המחוזי לא בחן את סיכויי הערעור, ועל כן, לא מתקיים תנאי מקדמי למתן עיכוב ביצוע. בנוסף, טוענת המבקשת כי המשיבים לא צירפו תצהיר לבקשת עיכוב הביצוע, וכי הם עצמם אחראים למצבה הכלכלי הקשה. המשיבים מתנגדים לבקשה. לדבריהם, קיימים סיכויים טובים כי הערעור יתקבל, ולאור המידע שהיה מצוי בפני בית המשפט המחוזי, ובכלל זה דברים שאמרה המבקשת עצמה בחקירתה ובתצהיר שהגישה, ברי כי המבקשת לא תוכל להחזיר סכומים שישולמו לה, אם יזכו המשיבים בערעורם.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה, החלטתי לדחות את בקשת רשות הערעור. בית המשפט המחוזי, במסגרת שיקול דעתו, איזן בין האינטרסים של הצדדים, והורה על עיכוב חלקי של תשלום הפיצויים. לא מצאתי עילה להתערב בהחלטתו.

הבקשה נדחית. המבקשת תישא בשכר-טרחת עורך-הדין של המשיבים בסכום של 5,000 ש"ח.