פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
רע"א
9918/02
בפני:
כבוד השופט א' ריבלין
המבקשות:
1. כלל חברה
לביטוח בע"מ
2. אבנר-איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ
נ ג ד
המשיב:
אייל פרג'ון
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 23.10.2002
בת.א. 1246/00 שניתנה על ידי כבוד השופטת וסרקרוג
בשם המבקשות: עו"ד אילן
ירון
בשם המשיב: עו"ד ליאור
ברקאי
החלטה
בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופטת ש' וסרקרוג) פסק למשיב תשלום תכוף בסכום כולל של 54,000 ש"ח (3,000 ש"ח לחודש לתקופה של 18 חודשים), במסגרת תביעה שהגיש המשיב כנגד המבקשות בגין נזקי גוף שנגרמו לו בתאונת דרכים. המבקשות משיגות על פסיקה זו, ובעיקר מלינות הן על כך שהפיצוי התכוף נפסק למשיב על אף שזה לא התייצב לדיון ולא ניתן היה לחקרו.
לאחר קבלת תגובת המשיב, החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה. דין הערעור להתקבל.
סעיף 9(א) לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (תשלומים תכופים), התשמ"ט-1989 מורה כי:
במועד שנקבע לדיון בבקשה יתייצב המצהיר עצמו בבית המשפט כדי שניתן יהיה לחקרו על תצהירו; דין אי התייצבות לפי תקנה זו כדין אי התייצבות לדיון לפי תקנה 157 לתקנות סדר הדין.
המשיב מפנה לדיון קודם בו נשמעה עדותו, במסגרת בקשה לתשלום תכוף. דיון זה, יש לציין, התקיים ביום 19.2.01, קרי – מעל שנה ומחצה לפני מועד מתן ההחלטה נשוא הבקשה (23/10/02). ברי, כי דיון זה אין בו כדי לקיים את האמור בהוראת תקנה 9 הנ"ל. מטעם זה, מתבטלת החלטת בית המשפט קמא בעניין התשלום התכוף, והתיק מוחזר לבית המשפט המחוזי, על-מנת שיאפשר למבקשות לחקור את המשיב על תצהירו בטרם ייתן החלטתו בבקשה לתשלום תכוף.
הערעור מתקבל. המשיב יישא בהוצאות המבקשות, לרבות שכר-טרחת עורך-דין, בסכום של 5,000 ש"ח.
ניתנה היום, כ' בטבת תשס"ג
(25.12.2002).
ש ו פ ט