פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 9959/06 אליהו בגיזדה נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

תכנון ובנייה · הפקעת קרקע ומחיקת בקשת רשות ערעורבקשת רשות ערעור שנמחקה לאחר שהמשיבה הודיעה על כוונה לבטל את ההפקעה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המשיבה הודיעה כי הקרקע שהופקעה אינה דרושה עוד וכי בכוונתה לבטל את ההפקעה. משכך התמוטטה התשתית של ההליך, ובית המשפט מחק את בקשת רשות הערעור בלי להביע עמדה לגבי תוקף הביטול. נקבע כי בעלי הדין מומלץ שיסכימו על הטכניקה לקביעת פיצויים בהליך נפרד, ולא נקבע צו להוצאות.

העובדות

הקרקע נשוא ההליך הופקעה בעבר ואינה דרושה עוד לפי מבאת כוחה של המשיבה. לגרסת המשיבה, היא לא תפסה חזקה בקרקע, והמבקש מחזיק בה כיום. המשיבה הביעה כוונה לבטל את ההפקעה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש מקום להמשיך בבקשת רשות הערעור כאשר המשיבה מתכוונת לבטל את ההפקעה שעליה התבסס ההליך?
  2. 2.האם יש לקבוע צו להוצאות במחיקת הבקשה?

הלכות

  1. 1

    כאשר התשתית שעליה נשען ההליך, קרי קיום ההפקעה, מתמוטטת עקב כוונת הרשות לבטלה, אין מקום להמשיך בבקשת רשות הערעור והיא נמחקת.

    ״מכך עולה שכל תשתיתו של ההליך, שנתבססה על קיום הפקעה, התמוטטה.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    מומלץ לצדדים להגיע להסדר לגבי הטכניקה לקביעת פיצויים בהליך נפרד, אולי בהתאם לסעיף 197 לחוק התכנון והבנייה.

    ״טוב יעשו בעלי הדין אם יגיעו להסדר ולוּ לעניין הטכניקה, בה הם ילכו על מנת שניתן יהיה לקבוע״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הפקעה
  • ביטול הפקעה
  • בקשת רשות ערעור
  • צו להוצאות
  • פיצויים
  • חוק התכנון והבנייה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"א

9959/06

בפני:

כבוד השופט א' גרוניס

כבוד השופטת א' חיות

כבוד השופט י' דנציגר

המבקש:

אליהו בגיזדה

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית

המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בבש"א 21605/05 מיום 16.11.06 שניתנה ע"י

כב' השופטת ה' גרסטל

תאריך הישיבה:

י' בשבט התשס"ח

(17.1.08)

בשם המבקש:

עו"ד י' זאגא

בשם המשיבה:

עו"ד מ' שרביט

פסק-דין

שמענו מבאת כוחה של המשיבה כי הקרקע נשוא ההליך, אשר הופקעה בעבר, אינה דרושה עוד וכי לפיכך קיימת כוונה לבטל את ההפקעה. יצוין, כי לגרסת המשיבה היא לא תפסה חזקה בקרקע וזו מוחזקת גם כיום על ידי המבקש. מכך עולה שכל תשתיתו של ההליך, שנתבססה על קיום הפקעה, התמוטטה. ברור, על כן, כי כבר מטעם זה אין מקום לבקשת רשות הערעור והננו מחליטים למוחקה. כמובן, שאיננו מביעים כל עמדה באשר לנפקות או לתוקף של ביטול ההפקעה, אם אמנם כך ייעשה.

למעלה מן הצורך נעיר, כי טוב יעשו בעלי הדין אם יגיעו להסדר ולוּ לעניין הטכניקה, בה הם ילכו על מנת שניתן יהיה לקבוע בהליך נפרד מה הפיצויים המגיעים, אם מגיעים, למבקש, אולי בהתאם לסעיף 197 לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה-1965.

הבקשה נמחקת איפוא. אין צו להוצאות.

ניתן היום, י' בשבט התשס"ח

(17.1.2008).

ש ו פ ט

ש ו פ ט ת

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • בשא 21605/05

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

  • בג"ץ 5019/11אליהו בגיזדה נ. מדינת ישראל - מחלקת עבודות ציבוריותפסק-דין

הלכות

  1. 1כאשר התשתית שעליה נשען ההליך, קרי קיום ההפקעה, מתמוטטת עקב כוונת הרשות לבטלה, אין מקום להמשיך בבקשת רשות הערעור והיא נמחקת.
  2. 2מומלץ לצדדים להגיע להסדר לגבי הטכניקה לקביעת פיצויים בהליך נפרד, אולי בהתאם לסעיף 197 לחוק התכנון והבנייה.