רע"א 996/08 ברמד קיבוץ עברון נ. חוסין קדאח

1.

המשיב נפגע בתאונת עבודה. המבקש 1 היה מעבידו של המשיב ואילו המבקשת 2 ביטחה את המבקש 1 על פי פוליסה של חבות מעביד. המשיב תבע את המבקשים. בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד הנשיאה ב' גילאור) חייב את המבקשים לשאת בנזקי המשיב. בפסק הדין הורה בית המשפט לנכות את הגימלאות המשולמות למשיב על ידי המוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד ). הסכום לניכוי לא נקבע בפסק הדין, אלא בית המשפט הורה שהחישוב ייעשה על ידי פרקליטיהם של בעלי הדין. בין הפרקליטים נתגלעה מחלוקת באשר לדרך החישוב. המחלוקת הובאה להכרעתו של בית המשפט המחוזי. בהחלטה שניתנה נקבע כי שיטת החישוב הנכונה של ניכוי הגימלה הינה זו שהוצעה על ידי המשיב. מכאן בקשת רשות הערעור בה טוענים המבקשים כי שיטתם שלהם הינה זו שיש ללכת על פיה לעניין הניכוים.

2.

המוסד העמיד את נכותו הרפואית של המשיב כתוצאה מן התאונה על שיעור של 30%. לגבי הנכות הרפואית הכוללת של המשיב נקבע כי היא בשיעור 76%. שיעור זה היקנה למשיב זכות לגימלה של נכות כללית בשיעור 100%. המשיב העדיף לקבל את גימלת הנכות הכללית שסכומה גבוה יותר במקרה שלו מאשר גימלת נכות מעבודה.

3.

המחלוקת בין בעלי הדין הינה זו: האם ניכוי תגמולי המוסד ייעשה על פי היחס שבין הנכות מעבודה לגימלת נכות כללית בשיעור 100% (30/100), כגירסת המשיב, או על פי היחס בין הנכויות (30/76), כגירסת המבקשים.

4.

איני רואה צורך להתייחס לשאלות שונות שיכולות להתעורר ואשר בעלי הדין לא העלו. הם הציגו את המחלוקת בצורה מאוד נקודתית, כאמור לעיל. התשובה המתבקשת היא שהמבקשים צודקים בשיטתם. כך עולה מפסיקתו של בית משפט זה על פי פסק הדין ברע"א 3953/01 עמר נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ , פ"ד נז(4) 350 (2003)) ופסקי דין שבאו בעקבותיו (למשל ע"א 1093/07 בכר נ' פוקמן (טרם פורסם, 8.7.09) (השופט א' ריבלין). כלומר, השיטה לחישוב הניכוי הינה על פי היחס בין הנכויות, כנטען על ידי המבקשים.

5.

החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור וזה הוגש על פיה. הערעור מתקבל, החלטתו של בית המשפט קמא מבוטלת ונקבע כי הניכוי של גימלאות המוסד ייעשה בדרך המוצעת על ידי המבקשים. המשיב יישא בשכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ש"ח.