פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בירושלים
רע"א
997/02
בפני:
כבוד השופט א' ריבלין
המבקשים
:
1.
ארז רביב
2. אלון רביב
3. עדה רביב
4. טל רביב
נגד
המשיב
:
בנק
לאומי בישראל
בקשת
רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי
בתל-אביב
בבש"א 18032/01 (ת.א. 22255/01)
מיום
6.1.2002 שניתנה על ידי כבוד השופט
י'
זפט
בשם
המבקשים: עו"ד אבי אברמוביץ
בשם
המשיב: עו"ד י' זלומון
פסק-דין
המבקשים 1 ו2- הם אחים והמבקשות 3 ו4- הן
רעיותיהם. האחים היו מנהלים ובעלי מניות בחברת רביבים תשתיות ופיתוח בע"מ
(להלן: "החברה"). החברה ניהלה חשבון דביטורי אצל המשיב (להלן:
"הבנק"). חוב החברה לבנק עמד ב- 1.4.01 לפי רישומי ספרי הבנק על סך של
1,333,930 ש"ח. לבקשת האחים מונה לחברה מפרק לאחר שזו הפכה לחדלת פרעון. הבנק
נקט בהליכי הוצאה לפועל למימוש השעבודים על בתי המגורים של המבקשים - האחד שעבוד על
סך 50,000 דולר והאחר שעבוד על סך 70,000 דולר.
המבקשים פנו בתביעה לבית המשפט המחוזי
בתל-אביב-יפו לפסק דין הצהרתי המצהיר על בטלות השעבודים. במסגרת הליך זה הגישו
המבקשים בקשה לצו זמני שיורה על עיכוב ההליכים בתיקי ההוצאה לפועל שעניינם מימוש
השעבודים כאמור. בית המשפט המחוזי (השופט י' זפט) דחה את עתירת המבקשים לסעד זמני.
מכאן בקשת רשות הערעור שלפנינו.
החלטתי לדון בבקשה, מכוח הוראות תקנה 410
לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור
על פי הרשות שניתנה. המשיב סיכם טענותיו בכתב.
בשלב זה, לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, באתי
לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל. כמה עניינים שנויים במחלוקת ומן הראוי לבררם
במסגרת התיק העיקרי. פינויים של המבקשים מבתי מגוריהם בטרם קבלת הכרעה בתיק
העיקרי, אינה מאזנת כראוי בין השיקולים המתחרים במקרה זה. יודגש, כי אין בדברים
אלה כדי לחוות דעה על קביעותיו של השופט קמא במסגרת החלטתו בבקשת הביניים. הליכי
מימוש המשכנתא - יעוכבו עד למתן החלטה
בתיק העיקרי.
ניתן היום, ו' בניסן תשס"ב (19.3.2002).
ש
ו פ ט