רע"א 998/08 אלי גוטמן נ. עו"ד עמי פולמן בתפקידו כמפרק החברה

1.

המבקש הגיש בקשת רשות ערעור על החלטה של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט (בדימוס)

ע' קמא ) בגדרם של הליכי פירוק של חברת בית"ר ירושלים אחזקות (2000) בע"מ (בפירוק) (פש"ר 210/01, בש"א 1179/06 (מחוזי- ירושלים); להלן: ההחלטה ). בהחלטה, מתאריך 2.1.08, קיבל בית המשפט המחוזי את בקשתו של המשיב 1 להורות למבקש להחזיר לקופת הפירוק סכום השווה ל-100,000 דולר, מכוחו של הסכם הלוואה שנחתם בין המבקש והחברה שבפירוק. בית המשפט קבע עוד כי בירור המחלוקת שבין הצדדים מתאים להליך של מתן הוראות בבית משפט של פירוק, כפי שאכן נעשה. בקשת רשות הערעור הופנתה נגד ההחלטה על שני חלקיה.

2.

ההחלטה סיימה את מלאכתו של בית המשפט המחוזי בבקשה שהוגשה לו. אף שנמשכים הליכי הפירוק, הרי שהמבקש אינו עוד צד להליכים אלה, והדיון בעניינו של המבקש ובסעדים שהתבקשו בבקשה שהוגשה נגדו – הושלם. ההחלטה אינה מהווה איפוא החלטת ביניים, כי אם פסק דין, שלמבקש זכות ערעור עליו (ראו: ע"א 309/62 מולוטוק-שטיגליץ נ' שטיגליץ , פ"ד יז 123 (1963), והשוו: רע"א 259/99 פליצ'ה ראובן בע"מ נ' סופיוב , פ"ד נה(3) 385, 389 (2001); רע"א 3277/95 הולנדר בנאי בע"מ נ' חברה לנאמנות של בנק לאומי לישראל בע"מ , פ"ד מט(5) 295, 301 (1996); ח' בן-נון הערעור האזרחי (2004), 164-163).

3.

בתאריך 26.3.08 קבעתי כי מכיוון שההחלטה מהווה, לכאורה, פסק דין, שלמבקש עמדה זכות ערעור עליו, יידרשו בעלי הדין להביע את עמדתם בשאלה האם יש לדון בבקשה כבכתב ערעור, בהתאם להוראת תקנה 410א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות ). המשיב 1 הודיע כי אין לו התנגדות לכך שבית משפט זה יפעל על פי סמכותו לפי תקנה 410א לתקנות. המשיב 2 והמבקש נמנעו מלמסור את התייחסותם להחלטה.

4.

לאור כל האמור לעיל, ומאחר ואף אחד מבעלי הדין לא התנגד לכך חרף ההזדמנות שניתנה לו לעשות כן, אני מחליט כי בקשת רשות הערעור – שהוגשה בטעות – תידון ככתב ערעור, וזאת בהתאם להוראת תקנה 410א לתקנות.

5.

התיק יועבר לכב' רשם בית המשפט העליון, לשם קביעת סדרי הדיון בערעור.

מיום 9.6.1990

תק' תש"ן-1990

ק"ת תש"ן מס' 5266 מיום 10.5.1990 עמ' 598

הוספת תקנה 410א