רע"ב 10242/06 מוטי אוחיון נ. נציב שירות בתי הסוהר - הממונה על עובדות שירות

1.בקשת רשות הערעור שבפניי מופנית כנגד החלטה של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו. בהחלטתו דחה בית המשפט המחוזי עתירה של המבקש נגד החלטה של המשיב להפסיק עבודות שירות אותן ריצה המבקש. המשמעות של ההחלטה להפסיק את עבודות השירות הינה כי על המבקש לרצות את יתרת מאסרו בין כותלי הכלא.

2.המבקש נדון ל-6 חודשי מאסר לריצוי בפועל. בית משפט השלום שגזר את דינו, קבע כי הוא יירצה את עונש המאסר על דרך עבודות שירות. המבקש אמור היה להחל בריצוי העונש בחודש ינואר 2005. ברם, זמן מה לאחר מתן גזר הדין נדון המבקש בהליך אחר ל-12 חודשי מאסר לריצוי בפועל. הוא ריצה תחילה את עונש המאסר האמור בין כותלי הכלא, ורק לאחר מכן החל בריצוי עבודות השירות, וזאת בתחילה שנת 2006. מסתבר כי המבקש נעדר פעמים רבות מן המקום בו הוא אמור היה לבצע את עבודות השירות. בחלק מן הימים בהם התייצב הוא הגיע באיחור. במהלך ביצוע עבודות השירות הוחלף המפקח; כנראה שהמפקח החדש היה שונה במשהו מן המפקח הקודם במובן זה שהקפיד יתר מקודמו על כך שהמבקש יתייצב בשעות שנקצבו לו מידי יום. בנקודת זמן מסויימת נעשתה פנייה למשיב להפסקת עבודות השירות של המבקש, בין היתר, בשל האיחורים וההיעדרויות. המשיב אכן החליט להפסיק את עבודות השירות.

3.בית המשפט המחוזי לא מצא מקום להתערב בהחלטתו של המשיב. בפניי נטען כי בית המשפט המחוזי לא התייחס לטענות שהועלו בפניו כנגד החלטתו של המשיב. כך נטען, כי המבקש מטופל ביחידה להתמכרויות בעיר מגוריו, וכתוצאה מכך נאלץ להיעדר מביצוען של עבודות השירות. עוד נטען כי המפקח החדש התנכל לו, ואף נפלה טעות בחישוב יתרת הימים שעליו לרצות.

4.עיינתי בטענות שהועלו בבקשה, וכן בתשובה בכתב ושמעתי היום טיעון בעל-פה. נחה דעתי כי אין מקום למתן רשות ערעור. למעשה, אין המבקש חולק על כך שהוא לא קיים באופן דווקני את הדרישות של עבודות השירות. הטענה העיקרית מכוונת כנגד המפקח החדש. הרושם המתקבל הוא שהמפקח הקודם נטה ללכת לכיוונו של המבקש, אף שהוא נעדר פעמים לא מעטות מעבודות השירות. המפקח החדש הקפיד, כך נראה, יותר מהמפקח הקודם. ברור שבעצם ההקפדה לא ניתן לראות שיקול זר. אשר לענין הטיפול ביחידה להתמכרויות, לא שוכנעתי שזו הסיבה להיעדרויות הרבות. בענין חישוב הימים: בתשובה בכתב שהגיש המשיב נאמר כי על המבקש לרצות בין כותלי הכלא 87 ימים, זאת בניגוד לחישוב קודם שנערך ועל-פיו על המבקש לרצות 108 ימים. היום נאמר לי כי נעשה חישוב מחודש והתברר כי מספר הימים עומד על 86. בא-כוח המשיב הודיעני כי לא תהיה מניעה לערוך בירור נוסף עם פרקליטו של המבקש לגבי מספר הימים שעליו לרצות, ובלבד שהבדיקה תיעשה לאחר שהמבקש יהיה בכלא.

5.כאמור, לא מצאתי ממש בטענות שבבקשה. ברור כי המבקש לא הקפיד לקיים את הדרישות של עבודות השירות מבחינת שעות העבודה וימי העבודה. הוא הגיע באיחור ונעדר ימים רבים. בנסיבות אלה צדק המשיב משהחליט על הפסקת עבודות השירות. על המבקש לרצות, אם כך, את יתרת הימים בין כותלי הכלא. יחד עם זאת, אציין שני אלה: ראשית, המבקש היה מטופל ביחידה להתמכרויות. ראוי שענין זה יילקח בחשבון עם התייצבותו לריצוי יתרת העונש, ומשיוחלט באיזה כלא הוא יושם. שנית, תבוצע בדיקה נוספת של יתרת הימים, וזאת במסגרת שיג ושיח עם פרקליטו של המבקש.

לפיכך, הנני דוחה את הבקשה לרשות ערעור. על המבקש להתייצב לריצוי יתרת העונש במזכירות הפלילית של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו ביום 7.1.07, לא יאוחר משעה 10:00.