רע"ב 10576/04 חגי שלמה עמיר נ. שירות בתי הסוהר

1.המבקש מרצה עונש של שש עשרה שנות מאסר בגין החזקת נשק וקשירת קשר לרצח ראש הממשלה מר יצחק רבין ז"ל. ביום 30.5.2004 פנה המבקש לבית המשפט המחוזי בתל אביב יפו בעתירת אסיר בה העלה טענות שונות, ובין היתר הלין על כי המשיב אינו מאפשר לבני משפחתו להעביר לו מכשיר מסוג "דיסקמן". עוד בטרם נידונה עתירתו זו שב המבקש ופנה בעתירה נוספת, בה הלין על כי הוא אינו זוכה בסיוע לרכישת מוצרי קנטינה וביקש להורות למשיב לספק לו סרטי וידאו. ביום 10.11.2004 התקיים הדיון בשתי העתירות במאוחד. בתחילת הדיון עתר המבקש למנות לו סניגור מקרב הסניגוריה הציבורית, אולם בית המשפט המחוזי (כבוד השופט צ' גורפינקל) דחה את הבקשה על אתר בקובעו כי "עתירת אסיר אינה מחייבת ייצוג משפטי" וכי המבקש "בקי בהליכים ויודע להתבטא היטב". לאחר מכן התקיים הדיון בשתי העתירות לגופן. בפסק הדין שניתן בתום הדיון קיבל בית המשפט מספר טענות שהעלה המבקש, במלואן או בחלקן, ודחה טענות אחרות. בין היתר נדחתה הטענה נגד סירובו של המשיב לאפשר למבקש לקבל מכשיר מסוג "דיסקמן" מבני משפחתו, ובית המשפט קבע בהקשר זה כי:

התשובה לכך מצויה בציוד שרשאי אסיר להחזיק בתאו על פי פקודה 03.02.00. בין המכשירים המותרים נמצא דיסקמן אולם זאת בתנאי שהמכשיר יירכש על ידי האסיר באמצעות הקנטינה ולא יובא מבחוץ. יש היגיון בהוראה זו כדי למנוע את הצורך ש[המשיב] יצטרך לבדוק כל מכשיר ומכשיר המוכנס לבית הסוהר אם הוא מתאים לייעודו, ואיני רואה כל מניעה ש[המבקש] ירכוש דיסקמן בקנטינה על פי עזרה שיקבל ממשפחתו.

2.מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי, בה מלין המבקש הן על החלטתו של בית המשפט המחוזי שלא למנות לו סניגור והן על דחיית בקשתו לקבלת מכשיר "דיסקמן" מבני משפחתו. המבקש מציין כי הוא מופלה לרעה ביחס לאסירים אחרים בהקשר זה, ועוד הוא טוען טענות שונות שתמציתן יחסו המזלזל של בית המשפט המחוזי לטענותיו בעתירות שונות שהגיש.

3.דין הבקשה להידחות, באשר אין היא מעלה כל שאלה בעלת חשיבות כללית המצדיקה מתן רשות ערעור (ראו: רע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל ואח' (לא פורסם)). מעבר לדרוש אוסיף כי גם לגופו של עניין לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטותיו של בית המשפט המחוזי. אשר להחלטת המשיב שלא לאפשר למבקש לקבל מכשיר מסוג "דיסקמן" מבני משפחתו, החלטה זו עולה בקנה אחד עם הוראות הפקודה בדבר "תנאי מחייה לאסירים ביטחוניים", לפיהן אסיר המבקש להשתמש במכשיר "דיסקמן" רשאי לרוכשו בקנטינה שמפעיל המשיב. הוראות אלה, כפי שציין בית המשפט המחוזי בפסק דינו, טעמן עמן, ומשהצהיר המשיב כי הן חלות ומיושמות לגבי כל האסירים הביטחוניים וכי המבקש אינו מופלה לרעה, בצדק נדחו טענותיו בעניין זה. החלטת בית המשפט המחוזי שלא להורות על מינוי סניגור למבקש בנסיבות המקרה דנן, אף היא בדין יסודה ואין כל הצדקה ליתן רשות ערעור בגינה. אשר לטענה בדבר הזלזול שנוהג בית המשפט המחוזי במבקש. עיון בחומר שבפניי מלמד כי אין ממש בטענה זו. אדרבא, מתוך פסק הדין ניכר כי טענותיו של המבקש נשקלו לגופן, זכו להתייחסות ראויה וחלקן אף נתקבלו.

מכל הטעמים שפורטו, הבקשה נדחית.