פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"ב
10660/03
בפני:
כבוד המישנה לנשיא מ' חשין
כבוד השופטת ד' ביניש
כבוד השופטת מ' נאור
המבקש:
שוטיכין סטניסלב
נ ג ד
המשיב:
שב"ס
בקשת רשות ערעור על החלטת בית-המשפט
המחוזי בתל-אביב-יפו בעע"מ 2077/03 שניתנה ביום 5.11.03 על-ידי כב' השופט
א' טל
תאריך הישיבה:
ל' בתשרי תשס"ו
(2.11.05)
בשם המבקש:
עו"ד סמדר בן-נתן
בשם המשיב:
עו"ד רננה קידר
החלטה
בנימוקים המפורטים שכתבה עורכת-דין סמדר בן-נתן כתבה לעתירתו של המבקש, מועלים טעמים מטעמים שונים לפגמים שנפלו, לטענתה, בהליכים שהיו לפני הרשויות המוסמכות בשירות בתי הסוהר ובהליכים שהיו לפני בית-המשפט המחוזי. בטיעונה על-פה הוסיפה עורכת-דין בן-נתן ופירטה אותם נימוקים שהעלתה על הכתב. לאחר כל אלה, ובעקבות שיג-ושיח עם בית-המשפט, הודיעתנו עורכת-דין בן-נתן כי עומדת היא על טענה אחת מתוך שלל הטענות שהועלו על הכתב. בהקשר זה נוסיף כי בעקבות טיעוניה בכתב של עורכת-דין בן-נתן, חוללו רשויות בתי-הסוהר שינויים בהנחיות הפנימיות שלהן, ותעמוד עורכת-דין בן-נתן על הברכה שהביאה לאותם שינויים בעתירתה הנוכחית. ואולם, כאמור, כהיום הזה נותרה טענה אחת בלבד בפי עורכת-דין בן-נתן. וזו היא הטענה: בעתירתו לבית-המשפט המחוזי טען המבקש כי העונשים שהוטלו עליו לא היו עונשים ראויים, ואולם בהחלטתו של בית-המשפט המחוזי לא נמצא כי בית-המשפט נדרש כלל לטענה זו. בקשתה של עורכת-דין בן-נתן הינה, לעניין זה, כי נורה ועניינו של המבקש יוחזר לבית-המשפט המחוזי להשלמה בנושא העונשים שהוטלו עליו.
טענה זו אינה מקובלת עלינו. אכן, בעתירתו של המבקש לבית-המשפט המחוזי - עתירה מפורטת הפורשת עצמה על-פני שני עמודים צפופים - הועלתה, בין השאר, שאלת העונשים שנגזרו עליו, ואולם עיון בפרוטוקול בית-המשפט המחוזי לימדנו כי בטיעון על-פה לפני בית-המשפט - והיה זה המבקש אשר טען אישית לפני בית-המשפט - לא הועלו אלא שתי שאלות משפטיות, והן: שאלת זכות הערעור על החלטה לשלול טובת הנאה והסמכות לעכב ביצוע של שלילת טובות הנאה עד לאחר שמיעת הערעור. בשתי שאלות אלו דן בית-המשפט המחוזי, וממילא לא נוכל לומר כי בית-המשפט לא נדרש לשאלות שהועלו לפניו. אכן, מעשה יום ביומו הוא שהפונה לבית-המשפט מעלה על הכתב טענות עוד ועוד נגד רשות מוסמכת, ואילו בטיעון על-פה מרכז הוא עצמו בטענה אחת או בשתי טענות הנראות בעיניו טענות חשובות מרעותיהן, או ביודעו כי ממילא תידחנה טענותיו האחרות ומבקש הוא את תשומת לב בית-המשפט לאותן טענה או שתי טענות שהוא מעלה. כך היה, כמסתבר, בענייננו, שהמבקש ביקש לרכז את קובלנותיו בנושאי הערעור ועיכוב הביצוע. על רקע זה לא נוכל לומר כי בית-משפט קמא החסיר את אשר היה עליו למלא, וממילא דין הבקשה להידחות.
הבקשה נדחית.
היום, ל' בתשרי תשס"ו (2.11.2005).
המישנה לנשיא ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.
03106600_G15.doc
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il