רע"ב 10718/04 מימון גוזלן נ. שירות בתי הסוהר

4 המבקש, אסיר הנושא בעונשו בכלא צלמון, עותר לאפשר לו לערער על החלטתו של בית המשפט המחוזי, מיום 10.11.04, במסגרתה נדחתה עתירתו כנגד סיווגו כאסיר בעל סיכון גבוה לבריחה (להלן: "סג"ב"), סיווג המונע ממנו את האפשרות לצאת לחופשות.

עניינו של המבקש הובא לראשונה בפני בית המשפט המחוזי בנצרת ביום 9.6.04, ועתירתו נדחתה. נקבע, כי הוצאת אסיר לחופשה נעשית רק לאחר שנשא ברבע מתקופת מאסרו, ותנאי זה טרם התקיים במבקש אותה עת. המבקש שב ופנה לבית המשפט המחוזי בחודש אוגוסט 2004 לאחר שנשא ברבע מתקופת מאסרו, אולם עתירתו נדחתה שוב, והפעם לגופה. נמצא, כי סיווגו של המבקש מקורו במידע מודיעיני המצביע על מעורבותו בפלילים, וכן על קיום חשש לחייו אם יצא מבין כתלי הכלא. נקבע, כי מידע מודיעיני זה הוא "עדכני ומהימן, ויש בו כדי לבסס חשש ממסוכנות העותר בשל מעורבותו המתמשכת בפלילים". מתגובת המשיב אשר הונחה בפני עולה, כי המידע המודיעיני בעניינו של המבקש עודנו שריר וקיים, ולפיכך, טרם בשלו הנסיבות לשינוי סיווגו של המבקש.

המבקש סבור כי בית משפט קמא שגה בכך שלא אפשר לו לעיין במידע המודיעיני שעל בסיסו נדחתה עתירתו. כן נטען, כי ההחלטה לסווגו כסג"ב מהטעם שנשקפת סכנה לחייו, היא החלטה המבוססת על טעם פטרנליסטי אותו יש לפסול, ומכל מקום הסכנה עליה הצביע המשיב בהקשר זה, היא סכנה הנשקפת מאלה הרוצים לפגוע בו, ולא ממנו.

דינה של הבקשה להידחות על הסף. הלכה היא כי רשות ערעור בעתירת אסיר אינה ניתנת כדבר שבשגרה, אלא רק מקום בו מתעוררת סוגיה משפטית בעלת חשיבות כללית. עניינו של המבקש אינו נמנה עם אלה. המידע המודיעיני עליו סומך המשיב את בקשתו, נבחן על ידי בית משפט קמא, אשר מצא כי יש בו כדי להצדיק את סיווגו הנוכחי של המבקש. באשר לטענת המבקש בדבר העיון בחומר המודיעיני, אין אלא לחזור על דבריה של הערכאה הראשונה המקובלים עלינו, לפיהם "כדרכו של חומר מודיעיני אשר אינו מבשיל כדי ראיה מוכחת ומגובשת, הוא אינו עומד לבחינה ועיון של העותר, וזאת מחמת הסיכון הרב הכרוך בחשיפת המידע וחשיפת מקורותיו" (עמוד 2 להחלטה). באשר לטענה הנוספת, לפיה הסכנה הנשקפת למבקש עצמו לא יכולה להצדיק את סיווגו כסג"ב, אף היא דינה להידחות, שכן ההחלטה לדחות את העתירה התבססה גם, ובעיקר, על הסכנה הנשקפת לציבור אם ימצא המבקש מחוץ לכותלי הכלא, סכנה הנובעת ממעורבותו, גם עתה, בפלילים. כך או כך, מתגובת המשיבים עולה כי שאלת סיווגו של המבקש עתידה לשוב ולעלות בקרוב לדיון בפני הרשות המוסמכת, לאחר שתונח בפניה הערכה מחודשת ועדכנית ביחס למבקש, וגם מטעם זה לא סברנו כי יש מקום למתן רשות לערער.

הבקשה נדחית.