החלטהעליוןבית המשפט העליון2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"ב 1097/05 יונס אחמד נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

ענישה · שחרור על-תנאי ושלילת ניכוי שלישבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב בערעור על החלטת ועדת השחרורים

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המבקש, האסיר הרצה מאסר של 17 שנים ושלושה חדשים, ביקש רשות לערער על החלטת בית המשפט המחוזי שאישר את החלטת ועדת השחרורים שלא לנכות שליש ממאסרו. בית המשפט העליון קבע כי לא נפל פגם בהחלטה, בשים לב לחומרת העבירות ולשחרורים קודמים שבוצעו פעמים מספר לפני תום מאסרם. הבקשה נדחתה.

העובדות

המבקש מרצה עונש מאסר לתקופה של 17 שנים ושלושה חדשים בגין ניסיון לרצח, חבלה בכוונה מחמירה, נשיאת נשק שלא כדין והתפרצות וגניבה. בעבר יצא לחופשה ולא שב במשך 207 ימים. ועדת השחרורים דחתה את בקשתו לשחרור על-תנאי, וערעורו לבית המשפט המחוזי נדחה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להתערב בהחלטת ועדת השחרורים שלא לנכות שליש מתקופת המאסר של האסיר
  2. 2.האם מצדיקה חומרת העבירות וחזרה לסורו דחיית בקשת השחרור

הלכות

  1. 1

    חומרת העבירות ושחרורים קודמים שבוצעו פעמים מספר לפני תום המאסר, העומדים לחובת האסיר, מצדיקים דחיית ערעורו על החלטת ועדת השחרורים

    ״לגישתו של בית המשפט קמא, חומרתן של העבירות בהן הורשע המבקש, בהצטרף לכך שהוא שוחרר בעבר פעמים מספר קודם זמנו וחזר לסורו״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • רשות ערעור
  • ועדת השחרורים
  • שחרור על-תנאי
  • בית המשפט המחוזי

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"ב

1097/05

בפני:

כבוד השופט א' א' לוי

המבקש:

יונס אחמד

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, מיום

17.1.05, בתיק עע"א 3100/04, שניתן על ידי כבוד השופטים: י' גרוס, א' קובו,

מ' רובינשטיין

בשם המבקש: בעצמו

החלטה

1.עניינה של בקשת רשות ערעור זו בהחלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב לדחות את ערעורו של המבקש, על החלטתה של וועדת השחרורים שלא לנכות שליש מתקופת מאסרו.

2.המבקש מרצה עונש מאסר רביעי במספר, לתקופה של 17 שנים ושלושה חדשים בגין ניסיון לרצח, חבלה בכוונה מחמירה, נשיאת נשק שלא כדין, התפרצות וגניבה. כמו כן, יצא המבקש בעבר לחופשה בת 72 שעות ממנה לא שב, אלא לאחר 207 ימים. המבקש סיים לשאת בשני שלישים מתקופת מאסרו בתאריך 21.5.2004, אולם ועדת השחרורים שליד שירות בתי הסוהר דחתה את בקשתו לשחרור על-תנאי. ערעורו של המבקש על החלטת הוועדה נדחה בידי בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד סגן-הנשיא י' גרוס והשופטות א' קובו ומ' רובינשטיין) אשר קבע, כי החלטת הוועדה סבירה ואין להתערב בה. מכאן הבקשה שבפני למתן רשות לערער.

3.לגישתו של בית המשפט קמא, חומרתן של העבירות בהן הורשע המבקש, בהצטרף לכך שהוא שוחרר בעבר פעמים מספר קודם זמנו וחזר לסורו, מהווים טעמים רבי משקל העומדים לחובתו, והמצדיקים את דחיית ערעורו.

לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטתו של בית משפט קמא, וממילא לא מצאתי כי הוכחה עילה למתן רשות ערעור.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"ו באדר א' תשס"ה

(7.3.2005).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • עעא 3100/04

הלכות

  1. 1חומרת העבירות ושחרורים קודמים שבוצעו פעמים מספר לפני תום המאסר, העומדים לחובת האסיר, מצדיקים דחיית ערעורו על החלטת ועדת השחרורים