פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
רע"ב 97 /
1101
בפני: כבוד
הנשיא א. ברק
המבקש: שמעון
בן אליהו פיטוסי
נגד
המשיב: שירות
בתי הסוהר
בקשת
רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט
המחוזי
בתל-אביב-יפו מיום 2.12.96 בע"ש
2094/96
שניתן על ידי כבוד השופט א. בייזר
בשם
המבקש: בעצמו
בשם
המשיב: עו"ד דינה זילבר
ה
ח ל ט ה
המבקש מרצה עונש מאסר לתקופה כוללת של 14 שנים וארבעה חודשים בגין הרשעות בעבירות של התפרצות לבית דירות, שימוש בסמים מסוכנים, גניבת רכב ושימוש ברכב גנוב וגרימת נזק לרכוש.
ביום 3.8.96 הגיש המבקש עתירה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, בה ביקש לחזור ולהיכלל בסבב חופשות ולשנות את הקטגוריה אליה שוייך. בדיון שנערך בעתירה הביעה ב"כ המשיב את התנגדות המשטרה לבקשה וציינה, כי המבקש ניצל בעבר את חופשותיו לשם בריחה מן הכלא ולשם ביצוע עבירות נוספות. כך ב - 1989, כך ב - 1991 וכך ב - 1995. היא הוסיפה וציינה, כי המבקש הועמד לדין על ביצוע עבירות שעבר בחופשותיו וכי נדון עקב כך לתקופות מאסר נוספות. עוד ציינה ב"כ המשיב, כי למבקש שלוש הרשעות נוספות בגין סמים ואלימות.
בית המשפט (כב' השופט א' בייזר) דחה את עתירת המבקש וקבע:
"עברו של העותר בבריחות בביצוע עבירות בזמן הבריחות הופכת החלטת שב"ס שלא לאשר לו חופשה בשלב זה להחלטה סבירה. העתירה נדחית."
בבקשה שבפני טוען המבקש, כי היטיב את דרכיו וכי שינוי הקטגוריה יאפשר לו לעבור תהליך שיקומי.
לאחר שעיינתי במסמכים שבפני נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. טענותיו של המבקש נוגעות לשיקול דעתו של המשיב בעניינו. שיקול דעת זה נבחן ונמצא סביר על ידי בית המשפט המחוזי (וראה: רע"ב 2410/93 מדינת ישראל ואח' נ' רוני לוי , פ"ד מז(3) 803, 805). רשות ערעור על החלטות מסוג זה תינתן רק במקרים חריגים ומיוחדים, בהם מתעוררת שאלה משפטית כללית או עניין ציבורי של ממש (ראה: רע"ב 7/86 לואיס וייל נ' מדינת
ישראל (לא פורסם)). עניינו של המבקש אינו נמנה עם מקרים אלה. המבקש שב וניצל לרעה את האמון שניתן בו בעבר וניצל את חופשותיו לגרימת נזק נוסף לחברה. החלטת המשיב, שהתקבלה על בסיס המידע האמור, רחוקה מלהיות בלתי סבירה ומכל מקום אינה מעוררת כל שאלות או טענות הראויות לדיון בפני בית משפט זה.
הבקשה נדחית.
ניתנה היום, כ"ה אדר ב' התשנ"ז
(3.4.97).
ה
נ ש י א
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
97011010.
A05
/דז/