רע"ב 113/02 אסחק קרול נ. מדינת ישראל

1.המבקש הינו אסיר בכלא איילון. הוא עתר לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופט א' טל). בעתירתו (עע"א 1906/01) טען המבקש כי שירות בתי הסוהר אינו מאפשר לו לקבל טיפול נאות בבעיות השיניים מהן הוא סובל. בית המשפט המחוזי דחה את העתירה וקבע כי לא נפל פסול בהחלטת שירות בתי הסוהר שלא לממן את טיפול השיניים אותו מעוניין המבקש לקבל. מכאן בקשת רשות הערעור שלפני.

2.לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת המשיב לה נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. מעיון מתגובת המשיב עולה כי שירות בתי הסוהר קבע "סל טיפולי שיניים לאסירים", במסגרתו ממומן שירות טיפולי שיניים מסוגים שונים, גם אם אין הם נכללים במסגרת "סל שירותי הבריאות" הקבוע בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד - 1994. על פי נוהל 03-1001 של שירות בתי הסוהר (שעניינו מתן טיפולי שיניים) טיפול השיניים שיינתן לאסירים יכלול טיפול כירורגי הכולל עקירות, וניתוח פה ולסת ללא הרדמה כללית (סעיף 4.2 לנוהל); עזרה ראשונה, סתימות, טיפולי שורש וחניכיים (סעיף 4.3. לנוהל); והרכבת שיניים תותבות (סעיף 4.4. לנוהל). אשר להתקנת כתרים וגשרים נאמר בנוהל כך:

4.5 טיפול השיניים לא יכלול התקנת כתרים ו/או גשרים

4.6 שב"ס מאפשר לאסירים לקבל טיפול שיניים, כתרים וגשרים על חשבונם, על ידי רופא מטעמם, בכפוף לנוהל 03-1006."

ומה קובע נוהל 03-1006 של שירות בתי הסוהר לענייננו? קובע הוא כך:

3.3 אושרה המלצת רופא השיניים היחידתי להרכבת גשרים או כתרים - תפנה המרפאה אל הרופא הפרטי כדי לקבוע את מועד ביקורו.

3.4 יובהר לאסיר כי האחריות מבחינה מקצועית ומשפטית לביצוע הטפול תהא על הרופא הפרטי.

מעיון במכתבו של רופא השיניים בכלא איילון (מיום 14.11.2001) עולה כי במהלך תקופת מאסרו של המבקש, הוא קיבל טיפוליי שיניים בבית הסוהר, ובהם טיפולי שורש, סתימות וטיפול בעששת. עיקר בעיות השיניים של המבקש מצויות בשן האחרונה בלסתו. הסתבר כי למבקש ישנה דלקת שהתפתחה מתחת ל"כתר" שתומך ב"גשר" המורכב על שיניו באזור זה. על פי מכתבו האמור של רופא השיניים, הוצגו לפני המבקש אפשרויות שונות לטיפול רפואי בעניינו, ובהן הורדת הגשר ובדיקת השן הבעייתית. כמו כן הועלתה האפשרות להזמין את הרופא שטיפל בשן (עובר לכניסתו של המבקש לבית הסוהר), על מנת שישלים את הטיפול בשן. עוד מסתבר כי ראש ענף רפואת שיניים בשירות בתי הסוהר הציע אף הוא טיפול לבעיות השיניים של המבקש.

3.בבסיס בקשתו של המבקש עומדת דרישתו להכניס "טכנאי שינים" מטעמו אשר יטפל בשיניו ובהרכבת גשר חדש בפיו. שירות בתי הסוהר מתנגד לדרישתו זו של המבקש. את התנגדותו מבסס שירות בתי הסוהר על תקנות רופאי השיניים (הגדרת תחום עבודתם של טכנאי שיניים והסדרתה), התשמ"ו - 1986 (להלן- התקנות). עיון בתקנות שהותקנו על-ידי שר הבריאות מעלה כי טכנאי שיניים אינו רשאי לבצע פעולה של בניה או תיקון תותבות שיניים "בתוך פיו של אדם" (תקנה 1 לתקנות). משכך, בדין סירב שירות בתי הסוהר לאפשר לטכנאי שיניים לבצע את הטיפול בפיו של המבקש. בית המשפט המחוזי התיר לטכנאי השיניים מטעם המבקש לבצע כל פעולה שתידרש לצורך החלפת הכתר שבפיו, ובלבד שלא יבצע פעולות בפיו ממש. לכן, פתוחה בפני המבקש הדרך לממש אפיק זה אם יחפוץ בכך.

4.בסופו של דבר, נראה כי המבקש זכה וזוכה לטיפול נאות בבעיות בשיניו. סירובו של שירות בתי הסוהר לאפשר את הטיפול בשיניו בידי טכנאי שיניים הינו כדין. נוהלי טיפול השיניים של שירות בתי הסוהר המבחינים בין טיפולים שונים בהם נושא השירות לבין טיפולים בהם אין הוא נושא נופלים למתחם הסבירות בניהול בתי הסוהר. אין נהלים אלה מהווים עילה להתערבותו של בית משפט זה. כך פסק בית המשפט המחוזי, ובדין פסק כך (וראו עוד בעע"א 7440/97 מדינת ישראל נ' גולן , פ"ד נב(1) 1, 7 - 9).

5. הבקשה נדחית.