רע"ב 11459/03 ג'ומעה חדר נ. שב"ס

בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (השופטת ח' סלוטקי ) מיום 25.11.99 ועל החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו (השופט א' טל ) מיום 25.12.02, שלא לשנות את סיווגו של המבקש כאסיר בעל סיכון גבוה לבריחה.

לאחר שעיינתי בעתירה ובתגובת המדינה לה, שוכנעתי כי דין הבקשה להידחות, משום שאין היא מעלה שאלה משפטית עקרונית המצדיקה קבלת רשות ערעור בפני בית משפט זה. למעלה מן הצורך אוסיף כי גם לגופו של עניין, דין הבקשה להידחות. המבקש מרצה עונש מאסר עולם בצירוף 12 שנות מאסר בפועל במצטבר, מיום 23.3.98, בגין הרשעתו בעבירות של רצח, ניסיון לרצח ושוד בנסיבות מחמירות. ביום 1.12.98 הוחלט לסווג את המבקש כאסיר בעל סיכון גבוה, נוכח מידע מודיעיני שהתקבל בעניינו המצביע על חשש כי ינסה לברוח מבית הסוהר. מידע מודיעיני זה, הוצג גם בפני בית המשפט המחוזי בבאר-שבע אשר מצא כי יש בו כדי להצדיק את סיווגו של המבקש כאסיר בעל סיכון גבוה לבריחה. לא מצאתי בבקשה שיקול ענייני שיש בו להצדיק מתן רשות ערעור לבית משפט זה על החלטה שעמדה בביקורתו של בית המשפט המחוזי. אוסיף עוד כי לענין אישור חופשות למבקש, הרי על-פי הנהלים ונוכח תקופת המאסר הארוכה אותה מרצה המבקש, לא תתאפשר יציאתו לחופשה טרם יחלפו 7 שנים מיום תחילת ריצוי עונשו. מתגובת המדינה עולה כי תקופה זו תבוא אל סיומה רק ביום 3.5.05. החלטת הסיווג נבחנת מדי 6 חודשים ולאחרונה הוערך סיווגו של המבקש ביום 11.11.03; לפיכך יש להניח כי בקרוב ייבחן עניינו מחדש. מכל מקום, אם ברצונו של המבקש לערער על ההערכות האחרונות של השב"ס, עליו לעשות כן בדרך של עתירה חדשה לבית המשפט המחוזי, אשר ייבחן, אם ימצא זאת לנכון, את החומר העדכני עליו נסמכו רשויות הכלא, אם ממשיכות הן לאשר את סיווגו של המבקש, כאמור.

אשר על כן, דין הבקשה להידחות.