רע"ב 11903/05 סובחי תופאחה נ. שירות בתי הסוהר-נווה תרצה

המבקשת מרצה עונש מאסר לתקופה של 60 חודשים בגין עבירת הריגה. בחודש אפריל 2005 שונה סיווגה של המבקשת לקטגוריה א', המתייחסת לאסירים שאין להוציאם לחופשה משיקולים של סכנה לשלום הציבור או לביטחון המדינה, נוכח קיומו של מידע מודיעיני המצביע על חשש כי אם תצא לחופשה תנסה המבקשת לברוח. על החלטה זו עתרה המבקשת לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בשבתו כבית משפט לענינים מינהליים, וביום 20.12.05, לאחר עיון בחומר המודיעיני, החליט בית המשפט המחוזי לדחות את העתירה. על פסק-דינו זה של בית המשפט המחוזי הגישה המבקשת את בקשת רשות הערעור שלפניי.

ביום 5.6.06 הודיעו המשיבים לבית המשפט כי הוחלט לאשר את יציאתה של המבקשת לחופשות, בכפוף למספר תנאים אשר נקבעו על-ידי משטרת ישראל, וביניהם ערבות כספית בסך 15,000 ₪, אשר תופקד בקופת בית המשפט. נוכח האמור, סברו כי בקשת רשות הערעור התייתרה ודינה להימחק. ביום 12.6.06 הגישה המבקשת בקשה דחופה לקביעת מועד דיון, ובה טענה כנגד התנאים אשר נקבעו על ידי המשיבה 2. לטענתה, אין באפשרותה להפקיד סכום של 15,000 ₪ נוכח מצבה הכלכלי הקשה, ועל כן ביקשה כי ייקבע מועד לדיון בתנאים שנקבעו.

אין ניתן להיענות לבקשתה של המבקשת. בקשת רשות הערעור הוגשה כנגד החלטת בית המשפט המחוזי, אשר אישרה את החלטת שירות בתי הסוהר שלא לאפשר לעותרת לצאת לחופשות, ובעניין זה אכן התייתרה העתירה. ככל שיש למבקשת השגות על התנאים שנקבעו, הרי שעליה לפנות לגורם המוסמך לדון בכך. יש להניח כי שלטונות שב"ס, המוסמכים לקבוע את תנאי היציאה לחופשה של המבקשת, ישקלו גם את טענתה זו. כנגד ההחלטה בעניין תנאי היציאה לחופשה, תוכל המבקשת לפנות לבית המשפט המוסמך, ככל שתהיה לה עילה לכך.

אשר על כן, הבקשה לרשות ערעור נדחית.