רע"ב 121/13 אלי טורג'מן נ. בית משפט לעניינים מנהליים באר בע

1.

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים בבאר-שבע (כב' השופט י' פרסקי ) מיום 11.12.2012 בעת"א 50611-06-12, בגדרו נדחתה עתירת המבקש כלפי ההחלטה להורות על הפסקה מינהלית של עונש מאסר בדרך של עבודות שירות אשר נגזר עליו, כך שיתרת תקופת המאסר שנותרה לו תרוצה מאחורי סורג ובריח.

2.

המבקש הורשע, על פי הודאתו, בעבירות של איומים והטרדה באמצעות מתקן בזק. לאחר שערער על עונשו, הושתו על המבקש 3 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות. כעולה מתגובת המשיבים ומפסק דינו של בית משפט קמא, המבקש החל בריצוי עבודות שירות ביום 23.11.2011, אך בשל היעדרויות מרובות (אף שחלקן נומקו באישורים רפואיים), ניתוק הקשר עם מקומות העבודה והמפקחת, וכן בשל בעיות משמעת במקומות העבודה אליהם שובץ - המליץ המשיב 3 (להלן: הממונה ) על הפסקה מנהלית של עבודות השירות שהושתו על המבקש. יצוין, כי המלצה זו ניתנה לאחר שהמבקש הוזהר מספר פעמים ולאחר שניתנו לו מספר הזדמנויות לשפר דרכיו. ביום 7.5.2012 נערך למבקש שימוע נוסף, שלאחריו המליצה הממונה למפקד המחוז על הפסקת מינהלית של עבודות השירות שהושתו על המבקש. מפקד המחוז קיבל את ההמלצה. לפיכך הוחלט כאמור בהמלצת הממונה ונקבע כי על המבקש לרצות את יתרת ימי מאסרו (כ-50 יום) בבית הכלא.

3.

כלפי החלטה זו הגיש המבקש עתירת אסיר לבית משפט קמא. בית המשפט דחה את העתירה בקבעו כי לא נפל פגם בהחלטת מפקד המחוז. בית המשפט התייחס לטענות המבקש באשר לפגמים שנפלו, לכאורה, בהליך קבלת ההחלטה בעניינו, כך נטען כי בהחלטת מפקד המחוז לא צוינה יתרת ימי העבודה שנותרה למבקש, אם לא יופסקו עבודות השירות, וכי בטופס ההחלטה בעניינו נכתב כי המבקש לא המציא אישורים רפואיים להיעדרויותיו אף שהוא המציא אישורים לחלק מן התקופה. בית המשפט קבע כי אין בפגמים אלה כדי להביא לבטלות ההחלטה על הפסקת עבודות השירות. נאמר, כי אף שראוי שהנתון בדבר יתרת תקופת עבודת השירות יצוין בהחלטת מפקד המחוז, פגם זה לא מצדיק התערבות מאחר שנתון זה הובא בהמלצת הממונה. עוד נאמר, כי המבקש לא המציא אישורים רפואיים עבור כל תקופת היעדרותו ולכן גם בעניין זה לא נפל פגם המצדיק התערבות:

"עיון בתהליך שבו נבדק העותר [המבקש - צ.ז.], הן בשיחות הברור והן בשימוע, העלה כי הממונה נקט בדרך הדרגתית שהביא בחשבון את נסיבותיו האישיות כאשר לאחר שניתנו לעותר מספר הזדמנויות נמצא כי ההמלצה הינה להפסיק את עבודות השירות, המלצה שאושרה. בנסיבות שפורט לא מצאתי כי ישנה חוסר סבירות בעמדת הממונה ושיש להתערב בהמלצה ובאישורה".

4.

כלפי פסק דינו של בית משפט קמא הגיש המבקש את בקשת רשות הערעור דנא ובצידה בקשה לעיכוב ביצוע. בבקשה חוזר המבקש על טענותיו באשר לפגמים שנפלו בקבלת ההחלטה בעניינו. כך נטען, כי בניגוד לאמור בפסק הדין קמא, בפני מפקד המחוז עמד אך הנתון בדבר ימי המאסר שנותרו למבקש לרצות בדרך של מאסר בפועל ולא הובא הנתון בדבר היתרה לביצוע אילו היה ממשיך לרצותו בעבודות שירות. לטענת המבקש, המדובר בפגם מהותי מאחר שייתכן שהחלטת מפקד המחוז הושפעה מנתון זה. עוד נטען, כי לא היה מקום לזקוף לחובת המבקש את היעדרויותיו המרובות, שכן הדבר נבע מבעיות בריאותיות, והדבר גובה באישורים רפואיים - נתון אשר לא קיבל ביטוי בהחלטת מפקד המחוז. יצוין, כי הבקשה אף כללה טענה כלפי אופן חישוב יתרת תקופת המאסר שנותרה למבקש לרצות, אך נוכח פסק דינו של בית משפט זה ברע"ב 4024/12 מדינת ישראל נ' איטח (16.6.2013), להלן: עניין איטח ), הודיע המבקש ביום 3.9.2013 כי הוא חוזר בו מטענותיו בעניין זה. בהודעה זו טען המבקש כי יש לקבל את בקשתו גם מן הטעם, כי חלפו תשעה חודשים מיום מתן פסק הדין בעניינו, ובתקופה זו עוכב ביצועו של עונש המאסר, בין היתר, בשל ההמתנה לפסק הדין בעניין איטח .

5.

לטענת המשיבים, דין הבקשה להידחות מאחר שהיא אינה מעלה שאלה ציבורית שבגינה תינתן רשות ערעור ומאחר שלא נפל פגם בפסק דינו של בית משפט קמא.

דיון והכרעה

5.

לאחר העיון בטענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין בקשת רשות הערעור להידחות. מעבר לכך שלאחר מתן פסק הדין בעניין איטח , הבקשה שוב אינה מעלה שאלה בעלת חשיבות כללית שיש מקום ליתן בגינה רשות ערעור, גם לגופם של דברים נראה כי בהחלטות בעניינו של המבקש לא נפל פגם המצדיק התערבות של בית משפט זה. כעולה מהמלצת הממונה על עבודות השירות, ההחלטה בעניינו של המבקש התקבלה בשל מכלול

נתוני התנהגותו השלילית בתקופה בה נדרש לרצות מאסר בדרך של עבודות שירות: אף אם המבקש נעדר ממקומות העבודה חלק מן התקופה בשל מצבו הבריאותי, אין בכך להצדיק את ניתוק הקשר עם מקום העבודה ועם המפקחת בתקופות אלה, המבקש סרב לבצע חלק מהעבודות שנדרשו ממנו, איחר למקום העבודה והפריע למהלך העבודה. התנהגותו זו הביאה לכך שבמקומות העבודה בהם עבד סרבו להמשיך להעסיקו, ועל אף זאת פעם אחר פעם ניתנה לו הזדמנות לשפר דרכיו אך המבקש חזר לסורו. מן האמור עולה, כי היעדרויות המבקש, שרק חלקן נתמכו באישור רפואי, לא עמדו כנימוק בודד בהחלטה להפסיק את עבודות השירות שהושתו עליו ולכן אין בטענותיו בעניין הפגם שנפל לכאורה בעניין זה כדי להצדיק התערבות. לא מצאתי גם ממש בטענה באשר לאי הבאת הנתון בדבר יתרת ימי עבודות השירות שנותרו למבקש בהחלטת מפקד המחוז. מעיון בבקשה להפסקה המינהלית של עבודות השירות, המופנה למפקד המחוז, עולה כי נתון זה נכלל בבקשה (בעמוד 4). אף אם נתון זה לא צוין בהחלטתו, חזקה על מפקד המחוז ששקל את כלל הנתונים שהובאו בפניו ובהם גם הנתונים באשר ליתרת העונש בעבודות שירות או במאסר מאחורי סורג ובריח.

חלוף הזמן מאז הגשת הבקשה, נוכח ההמתנה להחלטה בעניין איטח , אינו מצדיק בחינה מחודשת של עניינו של המבקש.

למען הסדר יוער, כי לא היה מקום לציין את בית המשפט קמא כאחד המשיבים בבקשת רשות הערעור. בית המשפט שעל החלטתו מבקשים להשיג אינו בעל דין ופשיטא שאין הוא נדרש להשיב לבקשה.

סוף דבר. הבקשה נדחית. המבקש יתייצב ביום 13.10.2013 במשרד הממונה על עבודות השירות לצורך ריצוי יתרת מאסרו כפי שנקבע בהחלטת מפקד מחוז דרום של שירות בתי הסוהר מיום 24.5.2012.