פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"ב
1228/12
לפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המבקש:
אדיר וקנין
נ ג ד
המשיבים:
1. נציב שירות בתי הסוהר
2. משטרת ישראל
בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית
המשפט המחוזי מרכז בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מיום 10.2.12 בעת"א
13650-02-12 שניתנה על ידי כבוד השופטת ו' פלאוט
בשם המבקש:
עו"ד רבי רונן
החלטה
לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים מרכז (עת"א 13650-02-12, כבוד השופטת ו' פלאוט ) מיום 10.2.2012, במסגרתה נדחתה עתירתו של המבקש על החלטת נציב שירות בתי הסוהר שלא לאפשר את יציאתו לחופשה לרגל אירוע ברית המילה הצפוי להיערך לבנו.
בהחלטתו, קבע בית המשפט לעניינים מנהליים כי די בחומר הסודי שהוגש בעניינו של המבקש בכדי לדחות את העתירה. יתר על כן, בית המשפט קבע כי אף התנהגותו של המבקש בכלא תומכת בהחלטת הנציב, ואינה מצדיקה התערבות של ערכאת הערעור. כך, ביום 5.2.2012 נמצא בבדיקה מאומתת כי המבקש צרך סמים. לצד זאת, הוא התנהג בחוסר נימוס כלפי סוהר, התחצף למפקדת האגף, סירב להוראה לעבור אגף ועוד התנהגויות בסגנון זה שעניינן אי שיתוף פעולה עם סוהריו. בנוסף, המבקש נמנע מלפנות לועדת אלמ"ב לבירור עמדת המשפחה באשר להשתתפותו בטקס ברית המילה.
בבקשה, שבפניי שב המבקש וטוען, כפי שטען לפני בית המשפט לעניינים מנהליים, כי התנהגותו היא "ללא דופי", כי אין דו"חות משמעת כלשהם בעניינו וכן כי אין כל דו"חות מודיעיניים בעניינו. עוד טוען המבקש כי מניעת יציאתו לחופשה תגרום נזק רב לו ולמשפחתו, לרבות אשתו.
לאחר שעיינתי בבקשה על צרופותיה, ובהחלטת בית המשפט לעניינים מנהליים, מצאתי כי דין הבקשה להידחות.
כידוע, רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בעתירת אסיר אינה ניתנת כדבר שבשגרה, אלא רק במקרים שבהם מתעוררת סוגיה משפטית בעלת חשיבות ציבורית או נושא בעל חשיבות כללית (ראו: רע"ב 7/86 וייל נ' מדירת ישראל
(לא פורסם, 26.6.1986)). אף שהמבקש טוען כי מדובר במקרה הנוכחי בשאלה משפטית בעלת חשיבות ציבורית, הרי שהעיון בבקשה מעלה כי עיקר טענותיו עניינן בקביעות עובדתיות של בית המשפט לעניינים מנהליים. בקביעות אלו, ובראשן הקביעה באשר לחומרת המידע המודיעיני בעניינו של המבקש, לא מצאתי מקום להתערב. יתר על כן, העולה מן הבקשה הוא כי על חלק מהקביעות העובדתיות המבקש כלל אינו חולק. כך, המבקש אינו משיג על הקביעה באשר להתנהגותו בתקופת המאסר, אלא מנמק אותה בתנאי הלחץ הקיימים בין כתלי הכלא. כמו כן, המבקש אינו חלוק על העובדה כי נמצאו סמים בבדיקה שנערכה לו, ומבקש לנמק ממצאים אלו בכך שהוכנס סם ללא ידיעתו לתוך משקה אלכוהולי שצרך בטרם כניסתו למאסר. לבסוף, כל טענותיו של המבקש לעניין המידע המודיעיני בעניינו הן שאין במידע זה די בכדי למנוע את יציאתו לחופשה.
בהמשך לאמור, למן הראוי לציין כי טענתו של המבקש בדבר רצונה של אשתו ומשפחתו בנוכחותו בטקס ברית המילה אינה מגובה בכל מסמך שהוא, ואינה נתמכת על ידי דו"ח ועדת אלמ"ב. עוד יצוין כי בחירת המבקש להגיש את בקשתו באיחור עומדת אף היא לו לרועץ, מקום בו יכול היה להיערך מבעוד מועד ולהגיש את הבקשה אף בטרם הלידה, וודאי שבאופן מיידי לאחריה.
סוף דבר, הבקשה נדחית.
ניתנה היום,
י"ט בשבט התשע"ב (12.2.2012).
ש ו פ ט