פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"ב
1328/20
לפני:
כבוד השופט א' שטיין
המבקש:
פיראס גאנם
נ ג ד
המשיב:
שירות בתי הסוהר
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי באר שבע מיום 20.01.2020 בעת"א 24452-09-19 (השופט
א' משניות)
בשם המבקש:
עו"ד נדיה דקה
החלטה
1.
לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי באר שבע (השופט א' משניות ) אשר ניתנה ביום 20.1.2020 בעת"א 24452-09-19. החלטה זו דחתה את טענות המבקש בנוגע לאי-יישום פסק הדין שבגדרו נדרש שירות בתי הסוהר (להלן: שב"ס) לספק למבקש נעליים ומזרן המתאימים למידות גופו.
הרקע לבקשה
2.
ביום 25.11.2019 ניתן פסק דין בעת"א 24452-09-19, במסגרתו הורה בית המשפט המחוזי לשב"ס להיעתר לבקשת המבקש לספק לו נעליים המותאמות למידות כפות רגליו, וכן מזרן המותאם לממדי גופו. עוד נקבע כי על שב"ס להשלים את ההליכים הקשורים לקבלת המדרסים שהוזמנו עבור המבקש בתוך 45 יום, וכן לעדכן בטווח זמנים זה אודות הטיפול בעניין המזרן.
3.
ביום 29.12.2019 הגישה באת כוח המבקש לשירות בתי הסוהר בקשה לעדכון אודות יישום החלטת בית המשפט המחוזי בתיק זה, ונענתה כי המבקש קיבל מזרן לשביעות רצונו ובימים הקרובים הוא צפוי לקבל גם את המדרסים. עוד עלה מתגובת שירות בתי הסוהר כי המבקש מעוניין לבטל את העתירה. להודעה זו צורף טופס ביטול שנטען כי נחתם על ידי המבקש. עקב כך, ביום 31.12.2019 העתירה נמחקה.
4.
ביום 6.1.2020 הגישה באת כוח המבקש בקשה לעיון חוזר בהחלטה למחיקת העתירה. בבקשה נטען כי העותר לא קיבל את מבוקשו וכן כי הלה לא חתם על הבקשה לבטל את עתירתו, וכי חתימתו זויפה. בעקבות זאת, ביום 11.1.2020, ביטל בית המשפט המחוזי את ההחלטה בדבר מחיקת העתירה, וקבע כי אין לה נפקות לאחר שכבר ניתן פסק דין בעניינו של המבקש בעת"א 24452-09-19. בנוסף, הורה בית המשפט לשב"ס להשלים ללא דיחוי את יישום פסק הדין, ולעדכן את בית המשפט עד ליום 19.1.2020 לגבי צעדיו. כמו כן, הורה השופט לשב"ס להתייחס לטענות אודות זיוף חתימתו של המבקש.
5.
ביום 19.1.2020 התקבלה תגובת שב"ס, ממנה עולה כי המבקש קיבל שני מזרנים, וכן זוג נעליים חדשות התואמות את מידתו. המדרסים נשלחו להתאמה נוספת, לבקשתו. בהתייחס להחתמתו על טופס ביטול עתירה – נמסר כי המבקש הביע את רצונו לבטל את העתירה, אך לא חתם על הטופס ישירות בפני מנהל האגף. לטענת שב"ס, מנהל האגף קיבל את הטופס חתום מדובר האגף, לאחר שהמבקש ביקש להתייעץ עם הדובר בטרם חתימתו על הטופס.
6.
ביום 20.1.2019 נתן בית המשפט המחוזי החלטה לפיה שב"ס פעל בצורה סבירה בכדי ליישם את ההוראות שניתנו בפסק הדין. באשר לטענה של זיוף החתימה, הוער כי ראוי שאישור מפקד האגף ישקף בצורה מהימנה ומדויקת את המציאות. עם זאת, נוכח התרשמותו של בית המשפט כי שב"ס בפעל בתום לב, הוא דחה את העתירה.
מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי.
טענות המבקש
9.
המבקש טוען כי טעה בית המשפט קמא כאשר נתן החלטה המסיימת את ההליך מבלי לעמוד על יישום פסק הדין, ותוך התעלמות מההפרות הבוטות שלדבריו נעשו על ידי שב"ס, ואשר מנעו ממנו, לטענתו, הליך הוגן.
10.
המבקש מוסיף וטוען כי הציוד נשוא העתירה לא סופק לו באופן שמניח את הדעת בהתחשב במצבו. עוד טוען המבקש, כי מדובר בסוגיית רוחב משמעותית החורגת מעניינו האישי, זאת מאחר שהבקשה מעלה סוגיות יסוד הקשורות לאי-אספקת תנאים בסיסיים לכלל אוכלוסיית האסירים, ובעיקר לאלה הנתונים בנסיבות מיוחדות אשר מקשות על חיי היומיום שלהם בכלא.
11.
יתרה מכך: המבקש טוען כי התנהלות שב"ס פגעה פגיעה חמורה בזכותו להליך הוגן. לטענתו, התנהלותו של שב"ס חרגה מכל גבול של סבירות, אתיקה, וחוקיות בכך שהגיש לבית המשפט המחוזי מסמך מזויף בלי חתימתו וללא אישור באת כוחו. המבקש מוסיף וטוען בהקשר זה, כי התנהלות זו, אף היא מעלה לדיון סוגיות רוחב החורגות מעניינו האישי.
דיון והכרעה
11.
בניגוד להצגת הדברים על ידי המבקש, הבקשה דנן אינה מעלה לדיון כל עניין משפטי בעל חשיבות כללית, כנדרש ברע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל (26.6.1986). ענייני המזרן והנעליים נוגעים לענייניו הייחודיים והפרטניים של המבקש. ההכרעה בעניינים אלו הינה אינדיווידואלית ומשתנה ממסכת עובדות אחת לשנייה ומאסיר לאסיר.
12.
בנסיבות אלה, אינני רואה שום הצדקה להתיר למבקש לערער על החלטתו של בית המשפט המחוזי.
13.
למעלה מן הנדרש, אעיר כי לא מצאתי פגם בהחלטת בית המשפט המחוזי לפיה שב"ס פעל בצורה סבירה בכדי ליישם את ההוראות שניתנו בפסק הדין. הפגם הנוגע לבקשה למחיקת העתירה תוקן אף הוא וסופק הסבר מניח את הדעת בכל הנוגע לחתימת המבקש.
14.
אשר על כן, הבקשה נדחית.
ניתנה
היום, י"ט באדר התש"ף (15.3.2020).
ש ו פ ט