רע"ב 1357/05 משה מימוני נ. הממונה על עבודות שירות - גוש דרום

בפני בקשה למתן רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופטת ח' סלוטקי), בה נדחתה עתירתו של המבקש - אסיר לו נגזרו שישה חדשי מאסר בהם היה אמור לשאת בדרך של עבודות שירות - לבטל את החלטתו של הממונה על עבודות השירות, על פיה יופסק ריצוי העונש בדרך זו, ויתרתו תרוצה במאסר ממש. בתגובתו, טוען המשיב, כי טעמיה של החלטה זו הנם כי המבקש חדל להתייצב לעבודות השירות באופן סדיר, וכן כי מספר עובדים במתנ"ס בו ביצע המבקש את עבודות השירות התלוננו על כך שהוא נטל מהם כספים במרמה.

דין הבקשה להידחות. הלכה היא כי רשות ערעור בעתירת אסיר אינה ניתנת על דרך הכלל, אלא רק מקום בו מתעוררת סוגיה משפטית בעלת חשיבות כללית. עניינו של המבקש אינו נמנה עם אלה. למעלה מן הדרוש אציין, כי עתירתו של המבקש לבית המשפט קמא נדחתה מן הטעם שהוא לא טרח כלל להתייצב לדיון, ולאחר מכן אף לא התייצב לריצוי עונשו. המבקש הילך אפוא חופשי, תוך שהוא מתעלם מהחלטת בית המשפט קמא ועושה דין לעצמו. רק שלוש שנים לאחר שנתן בית המשפט קמא את החלטתו, ולאחר שהוגשו בעניינו תלונות למשטרה, אותר המבקש, נחקר, ונדרש להתייצב לשם ריצוי יתרת עונשו במאסר. ברי כי בנסיבות אלו אין כל מקום להיעתר לבקשה.

התוצאה היא אפוא כי דינה של הבקשה להדחות על הסף, וכך אני עושה.