החלטהעליוןבית המשפט העליון2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"ב 1376/00 ציון כהן נ. שרות בתי הסוהר

ניתן ביום

בקצרה

ענישה · יציאה לחופשה של אסיר עם מחלת נפשבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בעתירה נגד סירוב לאשר יציאה לחופשה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המבקש, שהחליט להפסיק ליטול תרופות לטיפול במחלת הנפש שלו, עתר נגד סירוב המשיב לאשר לו יציאה לחופשה. בית המשפט המחוזי דחה את העתירה על בסיס חוות דעת מב"ן לפיהן הוא מסוכן לציבור. בית המשפט העליון דחה את בקשת הרשות לערער, וקבע כי ההחלטה שלא לאשר חופשות הייתה סבירה.

העובדות

המבקש עתר לבית המשפט המחוזי נגד סירוב המשיב לאשר לו יציאה לחופשה, עד שיאות ליטול תרופות לטיפול במחלת הנפש שלו. חוות דעת של מב"ן קבעו כי המבקש החליט כבר בשנת 1997 להפסיק ליטול את התרופות וכי קיים חשש שהוא עלול להיות מסוכן לציבור. בית המשפט המחוזי דחה את העתירה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם סירוב המשיב לאשר יציאה לחופשה לאסיר שהפסיק ליטול תרופות לטיפול במחלת הנפש שלו סביר?

הלכות

  1. 1

    החלטה שלא לאשר חופשות לאסיר שהפסיק ליטול תרופות ונחשב מסוכן לציבור, על פי חוות דעת עקביות, היא סבירה ואין מקום להתערבות

    ״המבקש החליט להפסיק ליטול את התרופות להן הוא זקוק, ובכך הפך, על-פי חוות-הדעת העקביות שהוצגו לבית-המשפט, למסוכן לציבור.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • יציאה לחופשה
  • מחלת נפש
  • תרופות
  • מסוכן לציבור
  • חוות דעת
  • רשות לערער

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

רע"ב

1376/00

בפני:

כבוד השופטת ד' דורנר

המבקש

:

ציון כהן

נגד

המשיב

:

שירות בתי-הסוהר

בקשת

רשות ערעור על החלטת בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 8.12.99 בע"ש

2368/99, שניתנה על-ידי כבוד השופט צ' הרטל

החלטה

המבקש עתר לבית-המשפט המחוזי נגד סירובו של המשיב לאשר לו יציאה לחופשה, עד שיאות ליטול תרופות לטיפול במחלת-הנפש שלו. בית-המשפט המחוזי (השופט צבי הרטל) דחה את העתירה, בהתבסס על חוות-דעת מב"ן אשר הובאו בפניו. חוות-דעת אלו קבעו, כי לאחר שהמבקש החליט, כבר בשנת 1997, להפסיק ליטול את התרופות להן הוא זקוק, קיים חשש להוציאו לחופשה, שכן הוא עלול להיות מסוכן לציבור.

על החלטת בית-המשפט המחוזי הוגשה בקשת הרשות לערער שבפניי, בגדרה חוזר המבקש על טענותיו, כפי שהועלו בבית-המשפט המחוזי.

דין הבקשה להידחות.

המבקש לא הצביע על עילה, אשר יהיה בה כדי להצדיק את התערבותו של בית-משפט זה. המבקש החליט להפסיק ליטול את התרופות להן הוא זקוק, ובכך הפך, על-פי חוות-הדעת העקביות שהוצגו לבית-המשפט, למסוכן לציבור. כיוון שכך, החלטתו של המשיב, שלא לאשר למבקש חופשות, הינה סבירה, ולא מצאתי מקום להתערב בה.

אשר-על-כן, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ב' באדר ב' תש"ס (9.3.2000).

ש

ו פ ט ת

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

COURT

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1החלטה שלא לאשר חופשות לאסיר שהפסיק ליטול תרופות ונחשב מסוכן לציבור, על פי חוות דעת עקביות, היא סבירה ואין מקום להתערבות