רע"ב 1464/11 ודים ורטילני נ. שירות בתי הסוהר

1.

המבקש הוא אסיר הנושא במאסר של ארבע שנות מאסר בגין שורה של עבירות רכוש הכוללות גניבת רכב, פריצה לרכב, זיוף מסמך לשם ביצוע עבירה וקשירת קשר לביצוע פשע.

בבקשה שבפני עותר המבקש כי תינתן לו רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז ( כבוד השופטת קלרה רג'יניאנו ), אשר דחה את עתירתו להורות לשירות בתי הסוהר להכלילו בסבב חופשות, ולחלופין, לאפשר לו לבקר באופן סדיר את אביו המצוי בתרדמת. ההחלטה שלא לכלול את המבקש בסבב חופשות, נשענה על מידע מודיעיני שהתקבל ממשטרת ישראל, ולפיו קיים חשש שבמהלך חופשה שתינתן לו ימלט המבקש מן הארץ. בית המשפט המחוזי, שבחן מידע זה, קבע כי ההחלטה שהתקבלה על בסיסו הנה סבירה ואין מקום לשנות ממנה, על אף העובדה שאותו מידע התייחס למצב שקדם להרשעת המבקש. כן הודגש, כי אם לא יתקבל מידע נוסף ועדכני בעניינו של המבקש, יהיה מקום לשוב ולשקול בעתיד את שילובו בסבב חופשות.

בבקשה שבפני פירט המבקש בהרחבה את נסיבותיו האישיות, והוסיף וטען כי המידע המודיעיני שהוצג בעניינו אינו רלוונטי, שכן בסיסו במעשים שקדמו להרשעתו.

2.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובה לה נחה דעתי כי דינה להידחות. כידוע, רשות ערעור על החלטות הקשורות לתנאי מאסרו של אדם ניתנות במשורה, באשר היא נועדה לתת מענה למקרים בהם עולה שאלה משפטית כללית החורגת מעניינו הפרטני של אסיר מסוים (רע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל , טרם פורסם 26.6.86). בקשה זו אינה נמנית על אלה, הואיל והשגותיו של המבקש מכוונות למידע מודיעיני אשר נבחן על ידי הרשות המוסמכת, ושב ונבחן על ידי בית משפט קמא, ואף שהתייחס לתקופה שקדמה להרשעה, היה בו כדי להצביע על חשש כי אם תינתן למבקש חופשה הוא עלול לסכל את המשך ריצוי העונש. בנסיבות אלו לא מתעוררת שאלה המחייבת ליבון בפני בית משפט זה, ומכאן החלטתי לדחות את הבקשה.