רע"ב 1675/04 אברהים ביאדסה נ. שב"ס

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בעע"א 2620/03.

המבקש מרצה עונש מאסר-עולם בלתי-קצוב בפשעי חטיפתו ורציחתו חייל צה"ל ועבירות ביטחון למיניהן, ובעתירתו לפני בית-המשפט המחוזי הלין על כי נשללות ממנו פריווילגיות מפריווילגיות שונות. בית-המשפט המחוזי עמד על טענותיו ובקשותיו השונות של המבקש, התעכב על כל אחת ואחת מהן בנפרד, ולסוף החליט לדחות את רוב ראשיה של העתירה. בקשת רשות הערעור המונחת לפניי עניינה באותן בקשות שנידחו.

על דרך הכלל הצדיק בית-המשפט שלילת הפריווילגיות מן המבקש, החרמת ציוד שהיה ברשותו ואיסור החזקה של ציוד נוסף. כל זאת, על-רקע התנהגותו של המבקש במהלך שהותו בבית-האסורים, התנהגות שכללה החזקה והחבאה של חפצים אסורים להחזקה - לרבות טלפונים סלולריים - דברי הסתה נגד מדינת ישראל וכלי-נשק מאולתרים וכן מעורבות בחפירת מינהרה לשם בריחה מבית-הכלא, הסתת אסירים ביטחוניים אחרים להפרות סדר והשתתפות במהומות בכלא. כן הצדיק בית-המשפט את היד הקשה שנקטו רשויות בית-הסוהר כלפי המבקש על-רקע המדיניות הכללית של שירות בתי-הסוהר כלפי אסירים ביטחוניים. בית-המשפט החליט להותיר להכרעה לעתיד לבוא שני נושאים בלבד, והם, נחיצותה של מחיצת פלסטיק בעת ביקורי המשפחה והאיסור שהוטל על המבקש להחזיק מכשיר DVD ודיסקים.

בבקשה שלפניי טוען המבקש טענות רבות, ועל הרוב חוזר הוא, בעיקר, על טיעוניו לפני בית-המשפט קמא, כי יש להחזיר לו ציוד שנלקח ממנו ולהעניק לו פריווילגיות שניטלו ממנו. עוד מלין המבקש על כי נדחתה ההכרעה בעניין מתן רשות לבקר את המבקש מבלי שתחצוץ בינו לבין מבקריו מחיצה, עד שיבורר העניין העקרוני של חציצה בין אסירים בטחוניים לבין מבקריהם. עוד מתלונן המבקש על כי בית-המשפט התעלם מנסיבותיו האישיות, המצדיקות, לטעמו, כי יחרגו מן הכלל האמור בעניינו.

עיינתי בבקשת רשות הערעור, בתגובת המדינה לה ובמיסמכים המצורפים להן, ונחה דעתי כי אין הצדק, בנסיבותיו של מקרה זה, ליתן רשות ערעור. כידוע, רשות ערעור אינה ניתנת כדבר שבשיגרה, וכדי שתתקבל בקשה יש להצביע על בעיה משפטית בעלת חשיבות או על נושא אחר שיש לו חשיבות כללית. ראו: רע"ב 7/86 חיים לואיס וייל נ' מדינת ישראל ו-7 אח' (לא פורסם). לא זה הוא ענייננו. ענייננו מסב עצמו, בעיקר, על ההגבלות שהוטלו על המבקש בשל התנהגותו הרעה ואין הוא מעורר שאלות כלליות בעלות חשיבות. גם לגופו של עניין, שוכנעתי כי בית-המשפט עמד על כל טענה וטענה מטענות המבקש, נתן ליבו לנסיבותיו המיוחדות וכמותן לשיקולי ביטחון הכלליים, והכריע תוך איזון ראוי בין השניים.

הבקשה נדחית.

היום, ח' בניסן תשס"ד (30.3.2004).

ש ו פ ט

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

04016750_G03.doc

מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il