רע"ב 1835/16 רע"ב 1835/16

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (השופט י' בן חמו ) בעת"א 22807-02-16 מיום 1.3.2016, שבו נדחתה עתירת המבקש לצאת לחופשה מיוחדת.

רקע

1.

המבקש נדון לעונש של 10 שנות מאסר בפועל ו-291 יום, שאותו החל לרצות ביום 18.10.2010, בגין הרשעה בעבירות של ניסיון רצח, החזקת נשק, עבירות תעבורה וכן בגין ביטול שחרור על תנאי ממאסר קודם. המבקש מסווג לקטגוריה ב-1 לעניין יציאה לחופשות. יציאתו לחופשה מותנית אפוא באישור אח"מ/קמב"ס, שהיא יחידת מודיעין בתי סוהר במשטרת ישראל. המבקש אינו משולב בסבב חופשות ולא יצא לחופשה מאז נאסר. המבקש הגיש בעבר מספר עתירות שבהן ביקש לצאת לחופשה אך עתירותיו נדחו.

2.

הבקשה שלפני עניינה בעתירת המבקש לצאת לחופשה מיוחדת בת מספר שעות לרגל חתונת אחותו, שצפויה להתקיים ביום 16.3.2016. העתירה נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי בפסק דינו מיום 1.3.2016. בית המשפט ציין כי גם מי שאינו משולב בסבב חופשות כמו המבקש, אין לשלול ממנו את האפשרות לצאת במקרים המתאימים לחופשה חריגה. בהקשר זה ישנה חשיבות לשאלת המסוכנות הנשקפת מהאסיר וכלפיו. במקרה דנן, כך נקבע, יהיה זה סיכון בלתי ראוי לאפשר את היציאה לחופשה בשל הסכנה הנשקפת למבקש ולסביבתו. מסקנה זו בוססה על מידעים סודיים מאת השב"ס ומשטרת ישראל בעניינו של המבקש. בית המשפט אף הרשה לעצמו לצטט מתוך הדוח הסודי את המינוח שבו השתמשו גורמי המודיעין, כי מדובר במצב של "כדור טעון בקנה". בנסיבות אלה, נקבע כי אין לצפות מהגורמים המוסמכים כי יחשפו את המבקש לסכנה ולפיכך ההחלטה סבירה ואין מקום להתערב בה.

3.

מכאן הבקשה שלפני. המבקש טוען כי חלוף הזמן מאז שנכלא מצדיק לבחון באור שונה את בקשתו לצאת לחופשה ולו חריגה. הוא מדגיש כי הוא הגיש לגורמים המוסמכים בשב"ס בקשה מסודרת ובה כל הפרטים הדרושים בנוגע לחתונת אחותו. עוד הוא מציין כי הוא עומד בכללי האגף שבו הוא מוחזק, אגף מג"ש (מרכז גמילה שב"ס), ומצוי לקראת סיומה של תכנית טיפולית אינטנסיבית בבית הכלא. עוד נקב המבקש בשמות של מספר אסירים אחרים שיצאו לחופשות למרות שהיה בעניינם "מידע חמור יותר" וחרף התנגדות המשטרה והשב"ס.

4.

עמדת המשיב היא כי יש לדחות את הבקשה על הסף הואיל והיא אינה מעלה כל שאלה משפטית כללית או בעלת עניין ציבורי החורג מעניינו הפרטני של המבקש. עוד גורס המשיב כי יש לדחות את הבקשה גם לגופה. לטענתו, אין עילה להתערב בפסק דינו של בית המשפט המחוזי או בהחלטות הגורמים המוסמכים בשב"ס. נטען כי מהמידע המודיעיני בעניינו של המבקש עולה כי ככל שתתאפשר יציאתו לחופשה, נשקפת לו ולאחרים סכנה. זאת, על רקע קיומם של סכסוכים בעלי אופי אלים בינו ובין עבריינים בכירים המשתייכים לארגוני פשיעה גדולים. לתגובת המשיב צורפה מעטפה ובה החומר המודיעיני הנדון. אשר לאסירים שאליהם הפנה המבקש, טוען המשיב כי כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו וכי הערכת הסיכון משתנה מטבע הדברים ממקרה למקרה. במקרה דנן עמדת המשטרה והשב"ס היא חד משמעית ולפיה היציאה לחופשה תסכן את שלומו של המבקש. בשולי הדברים, ציין המשיב כי לפנים משורת הדין וככל שהמבקש יבקש זאת, תיבחן בחיוב האפשרות לאשר לו ביקור פתוח מורחב בין כותלי הכלא.

דיון והכרעה

5.

עיינתי בבקשה ובתגובה לה והגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. ראשית, ההלכה היא כי רשות ערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים הדן בעתירת אסיר, תינתן כאשר מתעוררת בעיה משפטית או נושא אחר, שהם בעלי חשיבות כללית [ראו למשל: רע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל

(26.6.1986)]. הבקשה שלפני עוסקת כל כולה בעניינו הפרטני של המבקש ואין לה כל נפקות כללית מעבר לכך.

יתר על כן, גם לגופם של דברים איני סבור כי יש הצדקה להתערב בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. עיינתי במידע החסוי הנוגע למבקש – מטעם השב"ס ומטעם המשטרה – והגעתי למסקנה דומה למסקנתם של בית המשפט וגורמי שב"ס, שלפיה יציאתו לחופשה המבוקשת יוצרת בשלב זה סיכון גבוה לשלומו ולשלומם של אחרים, על רקע סכסוכים אלימים שבינו לבין עבריינים שונים המשתייכים לארגוני פשיעה גדולים. הערכת משטרת ישראל היא כי לא ניתן לאיין את הסכנה האמורה, בפרט באירוע רב משתתפים כחתונה. בנסיבות אלה, מדובר בהחלטה סבירה ועניינית. אוסיף כי טענת המבקש לפיה אסירים אחרים שוחררו לחופשה בנסיבות דומות, אינה משנה את מצב הדברים לגבי המבקש עצמו, המעורר חשש גבוה לפגיעה בו ובאחרים, כאמור.

הבקשה נדחית.