רע"ב 1841/05 שוכרי אחמד חסין נ. מדינת ישראל

בפני בקשה למתן רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כב' השופט צ' גורפינקל), בה נדחתה עתירתו של המבקש, אסיר המרצה מאסר עולם בגין רצח ועבירות אלימות, להורות על הפסקת החזקתו בהפרדה, ועל השבת חפצים אישיים שונים אשר לטענתו נלקחו ממנו. לבסוף, עותר המבקש כי נורה על העברת ניצב יעקב גנות מתפקידו.

דין הבקשה להידחות. הלכה היא כי רשות ערעור בעתירת אסיר אינה ניתנת על דרך הכלל, אלא רק מקום בו מתעוררת סוגיה משפטית בעלת חשיבות כללית. ענייניו של המבקש אינם נמנים עם אלה. למעלה מן הדרוש אציין, כי השיקולים שהנחו את המשיבה בהחלטתה בסוגיית החזקתו של המבקש בהפרדה - ובראשם עבירות האלימות הרבות שבצע במהלך מאסרו - עמדו לביקורתו של בית משפט קמא ונמצאו ראויים, ואינני סבור כי הוכחה עילה לשנות ממסקנה זו.

אשר לבקשה המתייחסת לניצב גנות – עילה זו ככל שהיא קיימת בידי המבקש, אינה עניין לדיון בפני בית משפט זה בשבתו כערכאת ערעור.

התוצאה היא אפוא כי דינה של הבקשה להדחות על הסף, וכך אני עושה.