רע"ב 1864/15 יששכר טביב נ. מדינת ישראל

מהודעת המבקש עולה כי התשתית העובדתית שעמדה ביסוד בקשת רשות הערעור השתנתה, מעת שניתן גזר הדין ביום 19.3.2015 בבית משפט השלום בעניינו של המבקש בהליך השני, אשר במסגרתו נגזר עליו עונש מאסר בפועל.

כעת עותר המבקש כי בית משפט זה יאפשר לו לתקן את בקשת רשות הערעור ויאריך את צו עיכוב הביצוע הארעי המכוון להחלטת הממונה על עבודות השירות בהליך הראשון בעניינו, עד ליום

12.4.2015 ועד להכרעה בערעור שהגיש לבית המשפט המחוזי בהליך השני בעניינו.

אין בידי להיעתר לבקשה זו. סבורני כי מעת שניתן גזר דינו של בית משפט השלום ביום 19.3.2015 מתייתרת בקשת רשות הערעור דנן, אשר מלכתחילה הסעד שהתבקש בה היה עיכוב ביצוע עד למתן גזר הדין האמור לעיל. בנסיבות אלה איני סבור שיש הצדקה להיעתר לבקשת המבקש לתקן כעת את בקשת רשות הערעור ולהאריך את תוקפו של צו עיכוב הביצוע הארעי עד ליום 12.4.2015 או עד להכרעה בערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי בהליך השני בעניינו. כאמור, בקשת רשות הערעור דנן התייתרה, ואין מקום "למתוח" אותה מעבר למועד מתן גזר הדין בבית משפט השלום.

יוער כי אין באמור לעיל כדי למנוע מהמבקש מלשוב ולפנות לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים. המבקש רשאי לפנות בנסיבות העניין לבית המשפט המחוזי בבקשה לעיון חוזר בהחלטה שלא לאפשר דחייה נוספת במועד התייצבותו של המבקש לריצוי יתרת מאסרו בהליך הראשון, ובית המשפט יחליט בה כראות עיניו. לפנים משורת הדין – על מנת לאפשר למבקש שהות לעשות כן, כמו גם שהות להתארגן להתייצבות לריצוי יתרת מאסרו – אני מאריך את תוקפו של צו עיכוב הביצוע הארעי עד ליום 29.3.2015.

סוף דבר; בכפוף לאמור לעיל, בקשת רשות הערעור נדחית.