רע"ב 2014/16 אשר סוויסה נ. מדינת ישראל- שירות בתי הסוהר

המבקש הוא אסיר אשר בקשתו לצאת לחתונת בנו נדחתה תחילה על ידי גורמי המשיב, ולאחר מכן על ידי בית המשפט המחוזי. על רקע זה הגיש המבקש את בקשת רשות הערעור דנא.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובת המשיב לה, ובחומר המודיעיני החסוי שהועבר לעיוני, לא אוכל להיעתר לבקשה. כפי שציין בית המשפט המחוזי, מצב הדברים אכן מצער. האסיר מבקש לצאת לחתונת בנו – ורצונו זה, כמו גם החשיבות בכך עבורו, מובנת וברורה. יחד עם זאת, החומר המודיעיני בעניינו של המבקש כולל מספר מידעים מהעת האחרונה המצביעים על מעורבות שלילית מצדו בבית הכלא, על מסוכנות הנשקפת ממנו, ועל חשש ממשי כי הוא ינצל את יציאתו לחתונה לרעה. משכך, לא מצאתי מקום להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי, ואני סומך ידי עליה במלואה.

בשולי הדברים אעיר כי בקשת רשות הערעור דנא נושאת מספר דפים, הראשון מהם נושא את הכותרת " טיוטא – לא להגיש ". התלבטתי מעט האם בנסיבות אלה עלַי לדון בבקשה, ואולם הואיל ועיקר נימוקיו של המבקש הובאו בדף נפרד, כבקשה אישית ודחופה מצדו לבית משפט זה, ראיתי לנכון לדון בבקשה.

כאמור לעיל – הבקשה נדחית.