רע"ב 2060/16 אברהם סטואר נ. שירות בתי הסוהר

1.

המבקש, שהוא אסיר בכלא איילון הנושא בעונש מאסר בפועל בן 17 שנים, ביקש לצאת לחופשה מיוחדת או בליווי סוהרים לרגל אירוע ברית בנו העתיד להתקיים היום בשעות אחר הצהריים במסעדה. בקשה זו נדחתה על יסוד התנגדות משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר, נוכח מידע מודיעיני שנטען כי יש בו כדי ללמד על חשש לשלום המבקש ולשלומם של אחרים ככל שתותר יציאתו לחופשה.

2.

היום דחה בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' הנשיא א' טל ) עתירה שהגיש המבקש ובה השיג על החלטה זו. נקבע כי אמנם חלק מהמידעים אינם מהזמן האחרון יחסית, אך תכנם אכן מעלה את החשש שעליו הצביעו המשיבים. בצד זאת צוינה הסכמת סגן מנהל בית הסוהר לקיים את הברית בהשתתפות 15 אורחים בתום יום הביקורים בכלא, בשעות שייקבעו על ידי גורמי בית הסוהר. בנסיבות אלו נפסק כי יש לדחות את העתירה.

3.

מכאן הבקשה שלפניי. לטענת המבקש, בכוונת מכוון נקבע כי אירוע הברית יערך במסעדה ולא באולם שמחות, וזאת כדי להגבילו לכמות מצומצמת של אורחים במטרה לאפשר את הגעת המבקש. עוד נטען כי במהלך תקופת מאסרו אושרו למבקש שתי יציאות בליווי סוהרים מטעמים מיוחדים – פעם אחת לביקור אביו החולה בבית הוריו, ופעם נוספת למלון יולדות לרגל הולדת בתו הבכורה. ביציאות אלו לא התרחשו תקלות, ומאז התנהגותו ותפקודו בין כותלי הכלא חיוביים. לעמדת המבקש, על רקע זה, ובהינתן חשיבות היציאה המבוקשת, ראוי היה כי בית משפט קמא יבחן אם ישנה מניעה קונקרטית לאפשר צאתו לאירוע כמבוקש. משכזאת לא נעשה, כך המבקש, יש לקבל את הבקשה.

4.

המשיבים מתנגדים לקבלת הבקשה. לדבריהם, דין הבקשה להידחות על הסף באשר אין היא מעלה שאלה משפטית כללית או בעלת עניין ציבורי החורגת מעניינו של המבקש. לגופו של עניין נטען כי המידע המודיעיני מלמד על סכנה למבקש ולאחרים אם תותר יציאתו, וזאת נוכח סכסוכים בעלי אופי אלים מול עבריינים בכירים.

5.

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, כמו גם במידע המודיעיני שהוגש לעיוני, באתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות. כידוע, רשות לערער בעתירות אסיר תינתן במקרים שבהם עולה סוגיה משפטית בעלת חשיבות כללית (רע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל (26.6.1986)). גם אם אניח לטובת המבקש כי ניתן לבחון בקשות מעין אלו באמת מידה מקלה יותר (רע"ב 425/09 פריניאן נ' פרקליטות המדינה , חוות הדעת של השופט (כתארו אז) א' גרוניס

(11.3.2009)), איני סבור כי במקרה זה יש להיעתר לבקשה. בתום עיון בחומר המודיעיני לא מצאתי עילה למתן רשות לערער על פי אמות המידה המקובלות. לכך יש להוסיף את הצהרת המשיב כי יתאפשר למבקש, אם יחפוץ בכך, לקיים את האירוע בין כותלי הכלא. הנחתי היא כי המשיב יאפשר למבקש להזמין את אורחיו לבית הכלא במתכונת שעליה עמד בנוסף לקיום אירוע במסעדה, אם בכך ייבחר המבקש.

בשים לב לאמור, הבקשה נדחית.