פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"ב
2089/21
לפני:
כבוד השופט י' עמית
המבקש:
נחמן סטל
נ ג ד
המשיבים:
1. שירות בתי הסוהר
2. מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בתיק עת"א 4246-02-21 ועת"א
46220-01-21
בשם המבקש:
בעצמן
בשם המשיבים:
עו"ד מיה דיין
בשם הסניגוריה הציבורית:
עו"ד גיל שפירא
החלטה
1.
המבקש, אסיר המרצה עונש מאסר, הגיש לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד
עתירות שעניינן בתנאי המחייה והסיוע הכלכלי שניתן לאסיר על ידי בני משפחתו (עת"מ 46220-01-21 ועת"מ 4246-02-21). במסגרת העתירות עתר המבקש לשלושה סעדים הקשורים באופן ביצוע הפקדות לחשבון הקנטינה של האסירים; אופן העברת ציוד לאסירים על ידי בני משפחותיהם; ואופן ביצוע תשלומים בגין רכישות חוץ ומנוי לעיתון של האסיר על ידי בני משפחתו.
2.
לאחר שהוגש כתב תשובה ולנוכח ראיון שנערך עם המבקש, הורה בית המשפט (כב' השופטת מ' גרינברג ) על מחיקת העתירות על הסף. בהחלטה מיום 21.2.2021 נקבע כי המבקש טען בראיון שהעתירה הוגשה עקב התנהלות לקויה של המשיב באגף שהמבקש שהה בו בעבר והועבר ממנו לפני מספר חודשים, ולא עלה מדבריו שפנה לפיקוד האגף שבו הוא שוהה כיום והעלה בקשות דומות. על כן, בית המשפט קבע כי העותר לא מיצה את ההליך המנהלי כנדרש והורה על מחיקת העתירות לעת הזו.
בקשת המבקש לעיון חוזר בהחלטה נדחתה, ומכאן בקשת רשות הערעור שלפניי.
יצוין כי המבקש, המייצג את עצמו, עתר למינוי סנגור ציבורי שייצגו בהליך דנן, אך בשים לב לעמדת הסניגוריה הציבורית לא נמצא להיעתר לבקשה (החלטת הרשמת ד' להב מיום 14.4.2021).
3.
במסגרת הבקשה שלפניי הלין המבקש על כך שעתירותיו נדחו על הסף מבלי שהתקיים בהן דיון לגופן, מבלי שנמסר למבקש כתב התשובה שהוגש על ידי המשיב ומבלי שניתנה לו הזדמנות להגיב לטענות שהועלו במסגרתו. לשיטתו, בית המשפט הורה על מחיקת העתירות על בסיס מידע מטעה ושגוי ויש לדון בבקשתו המעלה שאלה משפטית רוחבית הנוגעת למיצוי הליכים בתוך כותלי בית הסוהר. המבקש טען כי הוא מיצה את ההליך המנהלי כנדרש וכי בהתחשב באופי טענותיו ובכך שפנה בבקשה לגורמים הרלוונטיים באגף שבו שהה – לא נדרש ממנו לפנות בבקשה חוזרת באגף החדש שאליו הועבר. בתוך כך, המבקש מכחיש כי התקיים עמו ראיון כאמור בהחלטת בית המשפט ומכחיש את תוכן השיחה. בנוסף המבקש טען כי עד למועד הגשת הבקשה דנן המשיב לא העביר לידיו את הטעמים למחיקת העתירות כפי שהורה לעשות בית המשפט המחוזי וכי הדבר פוגע ביכולתו להתגונן.
4.
דין הבקשה להידחות ולו מן הטעם שהיא אינה מעוררת כל שאלה עקרונית החורגת מעניינו הפרטני של המבקש ומצדיקה מתן רשות ערעור (וראו רע"ב 1460/11 אבוטבול נ' שירות בתי הסוהר , בפסקה 6 (12.6.2011)). העתירות שהגיש המבקש נמחקו על הסף מחמת אי מיצוי הליכים, ובכך תחומות הן לדל"ת אמותיו של המקרה שלפנינו.
כעולה מתגובת המשיב שהוגשה לבית משפט קמא במסגרת הבקשה לעיון חוזר, גם לאחר בדיקה חוזרת שנערכה על ידי המשיב נמצא כי העותר לא פנה למי מגורמי הפיקוד בבית הסוהר, וממילא לא התקבלה החלטה מנהלית בעניינו שניתן היה להעביר תחת שבט ביקורתו של בית המשפט. עוד עולה מתגובת המשיב כי נעשה ניסיון לברר עם המבקש למי הגיש את בקשותיו ואף נמסר לו כי מאחר שאין בנמצא בקשה מנהלית שהוגשה על ידו, פתוחה בפניו הדרך להגיש בקשה חדשה שתיבחן ותוכרע לגופה (ואציין כי נספח ב' אליו הפנה העותר לתמיכה בטענתו למיצוי הליכים לא צורף לבקשה שלפניי). המבקש, שלפי תגובת המשיב צפוי לסיים לרצות את מאסרו ביום 27.5.2021, לא עשה כן אלא בחר להגיש את הבקשה שלפניי ומשכך אין לו אלא להלין על עצמו.
בשולי הדברים אעיר כי גם טענות המבקש בנוגע לאי קבלת כתבי-בית דין נענו במסגרת תשובת המשיב לבית משפט קמא ונטען כי הן חסרות כל בסיס.
5.
בנסיבות אלה, איני רואה מנוס מלהורות על דחיית הבקשה, והיא נדחית בזאת.
ניתנה
היום, כ"ז באייר התשפ"א (9.5.2021).
ש ו פ ט