רע"ב 2102/22האיל אבו אעידה נ. שירות בתי הסוהר - בת סוהר רימונים

1.

זוהי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת מ' גרינברג ) מיום 13.3.2022 ב-עת"א 62425-12-21, בגדרו נדחתה עתירת המבקש להשתלב בסבב חופשות מן הכלא.

הרקע הצריך לעניין

2.

על פי העולה מהחלטות קודמות בעניינו, המבקש הוא אסיר המרצה עונש מאסר בן 22

שנים וחודשיים החל מיום 7.6.2005, בשל הרשעתו בעבירות הריגה, שוד, קשירת קשר לביצוע פשע ואחזקת סמים שלא לצריכה עצמית. במהלך מאסרו המבקש שולב בסבב חופשות, ואולם בשנת 2019 נשללה זכותו לכך. בחודש מאי 2019 ועם חזרתו מחופשה, נמצאו שרידי סם בבדיקת שתן שנערכה למבקש, והוא נשפט בדין משמעתי ונשללו חופשותיו למשך חודשיים. בהמשך הוקפאו חופשותיו בשל חקירה פלילית שהתנהלה בכלא נגד איש שירות בתי הסוהר (להלן: שב"ס ) וכ-15 אסירים, ובהם המבקש. לדברי המבקש כבר ביום 4.8.2020 הסתיימה החקירה בעניינו והתיק נגדו נסגר, אלא שאז הוקפאו סבבי החופשות בכלא בשל מגפת הקורונה. עוד נטען על ידי המבקש כי עם הסרת המניעה הכללית לצאת לחופשות בשל מגפת הקורונה, הוא הגיש בקשה לחזור ולהשתלב בסבב החופשות – אלא שבקשתו לא נענתה, וביום 18.7.2021 הגיש עתירת אסיר בנדון (עת"א 36392-07-21; להלן: העתירה הקודמת ). מפסק הדין בעתירה הקודמת, שניתן ביום 24.10.2021, עולה כי התנגדות שב"ס ליציאת המבקש לחופשות נשענה על שני אדנים – האחד הוא הרחקת המבקש ממחלקה טיפולית בשל בעיית משמעת; השני הוא חומר מודיעיני שלילי שנאסף בעניינו. עוד נקבע כי בנסיבות אלה, החלטת שב"ס שלא לחזור ולשלב את המבקש בסבב חופשות היא סבירה ואין להתערב בה. עם זאת צוין כי המבקש ישקול להגיש בקשה לשילוב מחדש בהליך טיפולי, וככל שלא יצטבר מידע מודיעיני שלילי נוסף בעניינו – ניתן יהיה לבחון בשנית את שילובו בסבב החופשות.

כבר למחרת פסק הדין בעתירה הקודמת, ביום 25.10.2021 שב והגיש המבקש בקשה לשב"ס לשילובו בסבב חופשות. בקשתו סורבה מאותם נימוקים, ועל כך הגיש המבקש עתירת אסיר נוספת (עת"א 62425-12-21) – והיא שעומדת במוקד ההליך דנן.

3.

בפסק הדין מיום 13.3.2022 קבע בית המשפט המחוזי כי " מועד הגשת הבקשה, שאינו תואם כלל ועיקר את האמור בפסק דיני הקודם, יש בו כשלעצמו כדי להוות טעם לדחיית העתירה ". עוד צוין כי בחודשים שחלפו מאז הגשת הבקשה ועד לדיון בעתירה, הוסרה התנגדות גורמי המודיעין בשב"ס ליציאת המבקש לחופשות; ואולם בהיבט הטיפולי ההתנגדות עומדת בעינה. על פי פסק הדין, המבקש גילה מוטיבציה לטיפול והוא מיועד לשילוב בהליך טיפולי בבית סוהר חרמון, ואולם מאחר שטרם התחיל הליך טיפולי לא בשלה העת לשלבו בסבב חופשות. סופו של דבר, נקבע בפסק הדין כי " החלטה משלימה תינתן על ידי המשיב (שב"ס-ע'ב') לאחר שישולב בבית סוהר חרמון ובהמלצת גורמי הטיפול ". על החלטה זו נסבה בקשת רשות הערעור שלפניי.

בקשת רשות הערעור

4.

המבקש טוען כי שגה בית המשפט בקביעתו שיש להמתין לשילובו בהליך הטיפולי, וזאת נוכח כברת הדרך הטיפולית המשמעותית שהשלים בעבר. עוד נטען, שהסיבה להקפאת יציאתו לסבב חופשות הייתה מודיעינית ולא טיפולית, ומשהוסרה המניעה המודיעינית לא קיימת עוד עילה למנוע ממנו להשתלב בסבב חופשות. המבקש סבור כי בית המשפט המחוזי אף לא נתן משקל מספק לנסיבותיו האישיות – ובפרט להיותו נשוי ואב לילד בן חמש, ולכך שאשתו ובנו חסרי מעמד בישראל ולכן כניסתם לבית הסוהר אינה מאושרת והמבקש לא פגש אותם מאז חודש מאי 2019. נוסף על כך, נטען כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי אינו עולה בקנה אחד עם פסק הדין בעתירה הקודמת, ואף פוגע בהסתמכותו על פסק הדין הקודם. לבסוף, המבקש טוען כי ההליך בעניינו מעורר שאלות משפטיות בעלות חשיבות ציבורית – ובין היתר שאלת הפגיעה באינטרס ההסתמכות שלו, ההתעלמות מפסק הדין בעתירה הקודמת, והתניית חופשה בהליך טיפולי.

דיון והכרעה

5.

לאחר עיון בבקשה על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתשובת שב"ס. כידוע, רשות ערעור על פסק דין בעתירת אסיר תינתן באופן מצומצם ורק באותם מקרים שבהם מתעוררת שאלה משפטית עקרונית או כזו שהיא בעלת חשיבות ציבורית החורגת מעניינו הפרטי של המבקש (ראו מני רבים: רע"ב 5261/21

נחומוב נ' שירות בתי הסוהר , פסקה 5 (28.7.2021); וכן ראו: רע "ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל (26.6.1986))). במקרה זה, חרף ניסיונו של המבקש לשוות לטענותיו נופך עקרוני, ניכר כי הן נטועות בנסיבותיו הפרטניות, ודי בכך כדי לדחות את הבקשה.

6.

גם לגופם של דברים אין מקום להתערב בפסק הדין. נקודת המוצא לדיון, הקבועה בתקנה 19 לתקנות בתי הסוהר, התשל"ח-1978, היא שלאסיר אין זכות קנויה לצאת לחופשה; וכי מדובר בטובת הנאה המוענקת לאותם אסירים שנמצאו מתאימים לכך, לפי שיקול דעת הגורמים המוסמכים בשב"ס (רע"ב 345/22 אביץ נ' מדינת ישראל , פסקה 4 (16.1.2022); רע"ב 6494/20 קריספיל נ' שירות בתי הסוהר , פסקה 6 (29.10.2020)). בענייננו, שב"ס סבר כי טרם בשלה העת לשלב את המבקש בסבב חופשות. כך, עד שלא ישתלב בטיפול ייעודי בבית סוהר חרמון, שאז בהתאם להתקדמותו בטיפול תיבחן התאמתו לחזרה לסבב חופשות. בית המשפט המחוזי לא מצא מקום להתערב בכך, ולא הונחה לפניי תשתית המעידה על פגם כלשהו בהחלטת שב"ס או בפסק דינו של בית המשפט המחוזי.

טרם סיום יצוין עוד, כפי שציין אף בית המשפט המחוזי בפסק דינו, כי המבקש הגיש את בקשתו להשתלב בסבב חופשות יום אחד בלבד לאחר שנדחתה העתירה הקודמת – טרם שהיה סיפק בידי שב"ס לשלבו בהליך טיפולי, וממילא טרם שבשלו התנאים להיעתר לבקשתו. אין זאת אלא שהבקשה להשתלב בסבב חופשות הוגשה טרם זמנה וכבר בשל כך לא היה מקום להיעתר לה.

לעת הזו טוב יעשה המבקש אם יירתם להליך הטיפולי, וחזקה על שב"ס כי יביא זאת בחשבון בבואו לשקול שוב את שילובו בסבב חופשות.

7.

התוצאה היא שהבקשה לרשות ערעור נדחית.