פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"ב
2117/20
לפני:
כבוד השופט נ' סולברג
המבקש:
גאלב זועבי
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על
פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים נצרת
בתיק עתא 048910-01-20 שניתן ביום 01.03.2020 על ידי כבוד השופט י' בן-חמו
בשם המבקש:
עו"ד סרי ח'ורי
החלטה
1.
בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בנצרת (השופט י' בן-חמו ) בעת"א 48910-01-20 מיום 1.3.2020, בגדרו נדחתה בקשת האסיר, גאלב זועבי, לחפוף בין עונשי המאסר שנגזרו עליו.
2.
אלה בתמצית שבתמצית העובדות הצריכות לעניין: ביום 24.10.2019 הוגש נגד זועבי כתב אישום (ת"פ 38740-10-19), ועמו בקשת מעצר עד תום ההליכים. הבקשה התקבלה וזועבי נעצר עד תום ההליכים נגדו. במהלך תקופת מעצרו, ניתנה החלטה בהליך אחר (ת"פ 47142-10-13), לפיה משלא עמד בתשלום הקנס שנגזר עליו, יופעל נגדו מאסר בן 5 חודשים. ביום 17.12.2019, נגזר דינו של זועבי בת"פ 38740-10-19, והוטלו עליו 8 חודשי מאסר בפועל. בגזר הדין נקבע, כי ימי מאסרו יחלו להימנות מיום מעצרו.
3.
זועבי פנה לקצינת האסירים בשב"ס וביקש לחפוף את שתי תקופות המאסר שהוטלו עליו; בקשתו נדחתה. משכך היה, הגיש זועבי עתירה לבית המשפט המחוזי, בגדרה טען כי בהתאם לסעיף 45(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק ), יש לחפוף את עונשי המאסר שהוטלו עליו, כך שיישא את הארוך שבהם בלבד. לדידו, אין להחיל בעניינו את הוראת סעיף 71(ה) לחוק, לפיה, ככלל, ירוצה מאסר חלף קנס במצטבר, שכן הוראה זו חלה רק על מי שהיה אסיר בעת הטלת המאסר חלף הקנס, ולא על מי שהיה עצור באותה עת. שב"ס מצדו טען, כי בהתאם לסעיף 71(ה), משלא קבע בית המשפט מפורשות כי עונשי המאסר ירוצו בחופף, החלתם תהא במצטבר. בפסק הדין מיום 1.3.2020, קיבל בית המשפט המחוזי את עמדת שב"ס, בקובעו: "אין מחלוקת שבית המשפט שגזר את דינו של [זועבי] ל-8 חודשים לא התייחס למאסר הנוסף (חלף הקנס) שהוטל על [זועבי]. בנסיבות המקרה שבפני חלה אכן הוראה ספציפית זו הקבועה בסעיף 71(ה) לחוק העונשין. ההוראה קובעת הוראה מפורשת לפיה מאסר חלף קנס ירוצה בנוסף לכל מאסר אחר. גם הוראת סעיף 46 מביאה לאותה תוצאה" .
4.
בבקשה שלפנַי חוזר זועבי על טענותיו, לפיהן תחולת סעיף 71(ה) לחוק הריהי במצבים שבהם הושת מאסר חלף קנס על אסיר; לא על עצור. לשיטתו, משהושת מאסר חלף קנס על עצור ובהמשך נגזר דינו בתיק אחר, יחול סעיף 45(ב) לחוק, לפיו, ככלל, יוטלו עונשי המאסר בחופף.
5.
לאחר שעיינתי בבקשה, על נספחיה, ושקלתי את נימוקיה, באתי לכלל מסקנה, כי דינה להידחות. סעיף 71(ה) לחוק העונש מורנו: "מי שהוטל עליו מאסר בשל אי תשלום קנס ישא אותו בנוסף לכל מאסר אחר, לרבות מאסר בשל אי-תשלום קנס אחר, בין שהמאסר האחר הוטל באותו משפט ובין שהוטל במשפט אחר, זולת אם הורה בית המשפט הוראה אחרת" . הוראות אלו ברורות הנה. מאסר חלף קנס, הריהו חריג לכלל הקבוע בסעיף 45(ב) לחוק, לפיו תקופות מאסר שונות שהוטלו על אותו נאשם, ירוצו בחופף (רע"ב 1049/15 ניזרי נ' שירות בתי הסוהר , פס' 31 לחוות דעתי (18.6.2015)). עיון בסעיף 71(ה) מעלה, כי הכלל האמור אינו מותנה בשאלה, במי החל ובמי כלה. כך, בין אם החל האסיר לרצות את המאסר חלף הקנס ורק לאחריו ריצה את עונש המאסר שנגזר עליו; בין אם נשא את המאסרים השונים בסדר הפוך – הם ירוצו במצטבר, "זולת אם הורה בית המשפט הוראה אחרת" . משאלו הם פני הדברים, לא מצאתי לקבל את טענת זועבי, לפיה אין תחולה לסעיף 71(ה) לחוק בעניינו.
6.
אשר על כן, הבקשה לרשות ערעור נדחית.
ניתנה
היום, כ"ו באדר התש"ף (22.3.2020).
ש ו פ ט