פרטי ההליך
ב
בית-המשפט העליון
רע"ב
2337/02
בפני:
כבוד השופטת ד' דורנר
העותר
:
סטניסלב שוטכין
נגד
המשיב
:
שרות בתי הסוהר
בקשת
רשות ערעור על החלטת בית-המשפט המחוזי
בתל-אביב-יפו
מיום 13.2.02 בעע"א 2450/01,
שניתנה
על-ידי כבוד סגן-הנשיא ד' בר-אופיר
בשם
העותר: בעצמו
החלטה
העותר, המרצה עונש מאסר-עולם בגין רצח, נושא בגופו נוגדני איידס והוא שוהה - על-פי נוהלי שב"ס - בתא מיוחד באחד מבתי-הכלא. מחלתו נתגלתה בבדיקה שנערכה לו שעה שהיה עצור עד תום ההליכים. טענותיו הנוגעות להידבקותו במחלה ולבדיקות שעבר היו נושא לעתירה אחרת שנדחתה ובהחלטה, שניתנה מפי השופט אליעזר ריבלין נקבע, כי גם אין מקום למתן רשות ערעור עליה. משכך, פנה העותר לבית-המשפט המחוזי בחמש עתירות נפרדות הקשורות במחלתו ובהן דרש כי שירות בתי-הסוהר יקים וועדת חקירה מטעם משרד הבריאות לבירור הסיבה להידבקותו בין כותלי הכלא, כי העותר ילווה לטיפולים הרפואיים על-ידי עובדים סוציאליים או אנשי רפואה, וכי לא יכלאו יחד באותו אגף בכלא אסירים חולי איידס ואסירים טעוני הגנה. כן דרש מהשופט דוד בר-אופיר, שדן בעתירותיו, לפסול את עצמו ומשירות בתי-הסוהר למסור את תגובותיו לעתירות, לעותר עצמו.
חמש העתירות נדחו בהחלטות מנומקות, ולא מצאתי בטענות העותר עילה למתן רשות לערעור בגלגול שלישי.
אשר להשגת העותר כנגד דחיית בקשתו לפסילת השופט בר-אופיר, הרי היא אינה טעונה רשות ערעור ולעותר נתונה זכות ערעור בפני נשיא בית-המשפט העליון על-פי סעיף 77(א)(ג) לחוק בתי-המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד1984-. עליו להגיש איפוא - אם עומד הוא על השגתו - ערעור כאמור לעיל.
בכפיפות לאמור לעיל, נדחית הבקשה.
ניתנה היום, כ"ו בתשרי תשס"ג
(2.10.02).
ש
ו פ ט ת