פרטי ההליך
בית המשפט העליון
רע"ב 97 /
2415
בפני: כבוד
הנשיא א. ברק
המבקש: אטיאס
רונן בן אלברט
נגד
המשיבה: מדינת
ישראל
בקשת
רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט
המחוזי
בת"א-יפו מיום 14.4.97 בע"ש 978/97
שניתן
על ידי כבוד השופט א. בייזר
בשם
המבקש: בעצמו
ה ח ל ט ה
1.מהבקשה עולה, כי המבקש נידון לשבע שנות מאסר בפועל בגין פגיעה חמורה בחברתו הקודמת. הוא ריצה כבר שנתיים ממאסרו. ב20.4.97- הוא עומד להתחתן. בית המשפט קמא (כב' השופט א. בייזר) קבע כי יש לאפשר למבקש להתחתן, ובלבד שיצא לחתונה בליווי ובאבטחה, וכי החתונה תיערך בבית דירות פרטי או ברבנות. בקשת המבקש לקבל חופשה לרגל חתונתו נדחתה. נקבע, כי "נימוקי המשיב לאי מתן חופשה לעותר הם נימוקים סבירים" (ע"ש 978/97). נימוקים אלה, כעולה מהבקשה, הם כי "תוך כדי החקירה ניסה (המבקש - א.ב.) להימלט מהארץ. המשטרה חוששת שינסה לסיים המלאכה עם חברתו הקודמת".
2.בפנינו טוען המבקש כי יש לאפשר לו יציאה לחופשה. עיינו בבקשתו ובהחלטת בית המשפט קמא. לא מצאנו כי יש מקום להתערבותינו. "רשות ערעור אינה ניתנת כדבר שבשיגרה אלא רק אם מתגלית בעיה משפטית בעלת חשיבות או אם עולה נושא אחר שחשיבותו היא כללית" (רע"ב 7/86 לואיס וייל נ' מדינת ישראל , תקדין 86(2) 1134). כאן לא ניתן לומר שהחלטת הרשויות אינה סבירה. למבקש אופשר להתחתן. אולם, נקבע כי טרם הגיעה העת לאפשר לו חופשה. נקווה כי עם חתונתו יעלה המבקש על דרך חדשה.
הבקשה נדחית.
ניתנה היום, ט' בניסן התשנ"ז (16.4.97).
ה
נ ש י א
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
97024150.
A01
/דז/