החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"ב/רעב"ס 2425-23 רע"ב/רעב"ס 2425-23

ניתן ביום

בקצרה

תוצאה: הוחזר
משפט מנהלי · דחיית מועד ריצוי מאסר מטעמים רפואייםבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים

בית המשפט העליון דחה על הסף בקשה לדחיית מועד התייצבות לריצוי מאסר שלא הובאה לפני בית המשפט המחוזי. נקבע כי בית המשפט העליון אינו בוחן לראשונה בקשות שלא נידונו בערכאה הדיונית. למבקש פתוחה הדרך לפנות לבית המשפט המחוזי בבקשה מתאימה.

העובדות

עתירת המבקש נדחתה בפסק דין מיום 3.11.2022 והוא נדרש להתייצב לריצוי עונשו. לאורך התקופה הגיש המבקש בקשות רבות לדחיית מועד ריצוי המאסר מטעמים רפואיים, וכולן נענו. בדיון מיום 22.3.2023 נדחה מועד ההתייצבות ליום 26.3.2023, תוך שצוין כי לא תינתנה דחיות נוספות. המבקש עתר לדחייה נוספת שלא נתבקשה בבית המשפט המחוזי.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לדחות את בקשת הרשות לערעור על החלטה בדבר דחיית מועד התייצבות לריצוי מאסר, כאשר הבקשה לדחייה נוספת לא הוגשה לבית המשפט המחוזי?

הלכות

  1. 1

    בית המשפט העליון אינו בוחן לראשונה, בהליך של בקשת רשות ערעור, בקשות שלא הובאו לפני הערכאה הדיונית וממילא לא ניתנה בהן החלטה.

    ״כלל ידוע הוא כי בית משפט זה אינו בוחן לראשונה, בהליך של בקשת רשות ערעור, בקשות שלא הובאו לפני הערכאה הדיונית וממילא לא ניתנה בהן החלטה.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • בקשת רשות ערעור
  • דחיית מועד ריצוי מאסר
  • טעמים רפואיים
  • בית המשפט המחוזי
  • בית משפט לעניינים מינהליים

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

החלטה בתיק רע"ב 2425/23

בבית המשפט העליון

רע"ב 2425/23

לפני:

כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ

המבקש:

ראאד קזמאר

נ ג ד

המשיבים:

1. שירות בתי הסוהר - הממונה על עבודות השירות

2. מדינת ישראל - המחלקה הפלילית

בפרקליטות המדינה

בקשת רשות ערעור על

החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (השופטת מ' ברנט)

מיום 22.3.2023 בעת"א 44850-10-22

בשם המבקש:

עו"ד חן פלצ'י; עו"ד

עבדאללה עודה

החלטה

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (השופטת מ' ברנט) מיום 22.3.2023 בעת"א 44850-10-22, בגדרה נקבע כי המבקש יתייצב לריצוי מאסרו, לאחר שעתירתו נדחתה, ביום 26.3.2023. המבקש עותר לדחיית מועד התייצבותו לריצוי מאסרו ליום 1.5.2023 בשל מצבו הרפואי, כפי שפורט בבקשה.

דין הבקשה להידחות.

מעיון בתיק בית המשפט עולה כי עתירת המבקש נדחתה בפסק דין שניתן ביום 3.11.2022, תוך שנקבע כי עליו להתייצב לריצוי עונשו ביום 20.11.2022. מאז ניתן פסק הדין, הגיש המבקש שורה ארוכה של בקשות לדחיית מועד ריצוי מאסרו, מטעמים רפואיים, שנעתרו כולן. בקשתו האחרונה הוגשה ביום 12.3.2023 לדחיית ריצוי מאסרו ליום 20.3.2023, אף הפעם מטעמים רפואיים. בדיון שהתקיים בבקשה ביום 22.3.2023 עדכן המבקש את בקשתו ועתר לדחיית מועד התייצבותו ליום 26.3.2023. גם בקשה זו, כמו קודמותיה, נעתרה, תוך שצוין כי לא תינתנה דחיות נוספות. כעת עותר המבקש לדחייה נוספת, שלא התבקשה בבית המשפט המחוזי. כלל ידוע הוא כי בית משפט זה אינו בוחן לראשונה, בהליך של בקשת רשות ערעור, בקשות שלא הובאו לפני הערכאה הדיונית וממילא לא ניתנה בהן החלטה. למותר לציין כי פתוחה בפני המבקש הדרך לפנות לבית המשפט המחוזי בבקשה מתאימה, ומבלי שאני נוקטת עמדה בבקשה לגופה.

ניתנה

היום, א' בניסן התשפ"ג (23.3.2023).

ש ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1בית המשפט העליון אינו בוחן לראשונה, בהליך של בקשת רשות ערעור, בקשות שלא הובאו לפני הערכאה הדיונית וממילא לא ניתנה בהן החלטה.