רע"ב 2440/14 מוקטרן באסל נ. שירות בתי הסוהר

1.

המבקש, שהורשע בביצוע עבירות בנשק ועבירות נוספות, הוא אסיר המרצה עונש מאסר לתקופה של שבע שנים, שתחילתה ביום 24.1.2011. בבקשה דנא מבקש המבקש כי תינתן לו הרשות לערער על החלטתו מיום 18.3.2014 של בית המשפט לעניינים מינהליים בנצרת אשר בגדרה נדחתה עתירת המבקש כנגד החלטת המשיב שלא לאשר יציאתו לחופשה (עת"א 1185-02-14, כב' השופט י' אברהם ).

2.

בתמצית ייאמר, כי המבקש טוען שבית משפט קמא שגה כאשר דחה את העתירה על יסוד חומר מודיעיני שהוגש לעיונו, באשר אין בחומר האמור, שחלקו ישן, חלקו בלתי מהימן וחלקו עוסק בהפרות שניתן להגדירן כ"טכניות", להצדיק את דחיית הבקשה לחופשה. המבקש מציין, כי המידע המוקדם יותר, שבעבר הביא לדחיית עתירה קודמת שהגיש, שימש את המשיב גם בנוגע לאסירים אחרים, שבינתיים זכו לחופשות. לטענת המבקש, בית משפט קמא התעלם מנתונים שחייבו היעתרות לעתירתו, כמו תפקודו התקין בכלא וההליך הטיפולי שעבר. המבקש קורא לבית משפט זה לומר את דברו באופן ברור וחד משמעי "בהתייחס לאופן שבו המשיב צריך לקבל החלטות המבוססות על מידע מודיעיני, זאת ובמיוחד עת משמש מידע זה כבסיס היחידי להחלטה".

3.

המשיב טוען כי דין הבקשה להידחות על הסף ולגופה. לטענתו אין מדובר במקרה המצדיק מתן רשות ערעור, שכן לא עולה בגדרו כל שאלה כללית או בעלת ענין ציבורי החורג מעניינו של המבקש. מדובר במקרה פרטי שהוכרע על-פי נתוניו הקונקרטיים.

לגופם של דברים נטען, כי מדובר באסיר המסווג לקטגוריה ב/1 לענין חופשות, כך שנדרש אישור גורמי המודיעין להוצאתו לחופשה. במקרה דנא ההחלטה שלא לאשר יציאה לחופשה מבוססת על מידעים המצדיקים ואף מחייבים קבלת החלטה זו. לתשובת המשיב צורפו העתקי הידיעות המודיעיניות שהוצגו לבית משפט קמא.

4.

דין הבקשה להידחות. אכן, כנטען בתשובת המשיב, אין מקום למתן רשות ערעור, גם לדעת הסבורים שבבקשות רשות ערעור על החלטות בעתירות אסירים יש מקום לגלות גמישות רבה יותר. מדובר בהכרעה המבוססת כולה על מידע מודיעיני קונקרטי (שחלקו אף אושש בפועל, כך שמהימנותו גבוהה), ועל פי כל קנה מידה אין מקום לקיים לגביה דיון גם בערכאה זו.

לגופו של ענין אציין, כי עיון במידע האמור מוליך למסקנה כי לא נפל כל פגם בהחלטת המשיב, כמו גם בהחלטתו של בית משפט קמא. בניגוד לאמור בבקשה, מדובר, בין היתר, במידע עדכני, מהימן ומשמעותי.

לרקע המידע הקיים, ברי כי המקרה דנא אינו מעורר כל סוגיה כללית באשר לאופן שבו על המשיב לעשות שימוש במידע מודיעיני, שכן מדובר במידע משמעותי ובדרגת מהימנות גבוהה במיוחד.

הבקשה נדחית.