פסק-דין3 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"ב 2537/11 בני סלע נ. שירות בתי הסוהר

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · מחיקת עתירות שלא שולמה בגינן אגרהבקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי שהורה על מחיקת עתירות תלויות ועומדות שלא שולמה בגינן אגרה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דן בבקשת רשות ערעור על מחיקת עתירה שניתן בגינה פטור מאגרה, בעקבות מחיקת עתירות אחרות של המבקש שלא שולמה בגינן אגרה. נקבע כי העתירה שניתן בגינה פטור אינה נכללת בפסק הדין המוחק, ולכן הדיון בה יוחזר לבית המשפט המחוזי לגופו. הבקשה לביטול פסק הדין בהליך האחר נדחתה.

העובדות

המבקש, אסיר, הגיש עתירות מרובות, ובאחת מהן ניתן לו פטור מאגרה. בהליך אחר שהגיש נמחקו כל העתירות התלויות שלא שולמה בגינן אגרה, ובעקבות כך נמחקה גם העתירה שבה ניתן פטור מאגרה, לפני שחלף המועד להגשת תגובתו. המשיבים הסכימו להחזרת הדיון לבית המשפט המחוזי.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם נכון היה למחוק על הסף עתירה שנשאה פטור מאגרה, כאשר נמחקה בעקבות פסק דין שניתן בעתירה אחרת שלא שולמה בגינה אגרה?
  2. 2.האם יש לבטל פסק דין שניתן לפני חלוף המועד להגשת תגובה שהותרה לעותר?

הלכות

  1. 1

    עתירה שניתן לעותר בגינה פטור מאגרה אינה נכללת בגדר הצו למחיקת עתירות שלא שולמה בגינן אגרה, ולכן יש להחזיר את הדיון בה לבית המשפט המחוזי לגופה.

    ״בעתירה נשוא הבקשה, ניתן כאמור למבקש פטור מאגרה, ולכן היא לא באה בגדר העתירות אליהן התייחס פסק דינו של בית המשפט המחוזי.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • אגרה
  • פטור מאגרה
  • מחיקה על הסף
  • עתירה
  • רשות ערעור
  • תגובה
  • ביטול פסק דין

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"ב

2537/11

בפני:

כבוד השופטת מ' נאור

כבוד השופט י' דנציגר

כבוד השופט נ' הנדל

המבקש:

בני סלע

נ ג ד

המשיבים:

1. שירות בתי הסוהר

2. מדינת ישראל - היועץ המשפטי לממשלה

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית

המשפט המחוזי בבאר שבע ב-עת"א 47483-10-10 מיום 14.3.2011 שניתנה על ידי

כבוד השופט ש' פרידלנדר

בשם המבקש:

בעצמו

בשם המשיבים:

עו"ד ראובן אידלמן

פסק דין

1.

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופט ש' פרידלנדר) ב-עת"א 47483-10-10, אשר הורה על מחיקה על הסף של כל העתירות התלויות והעומדות שהגיש המבקש, שלא שולמה בגינן אגרה. בעקבות פסק דין זה נמחקה על הסף עתירת המבקש ב-עת"א 143-04-10, ועל כך מלין המבקש.

2.

במסגרת עת"א 143-04-10 עתר המבקש לכך שיותר לו לעיין במאגרים משפטיים ובפסיקה, וכי תינתן לו גישה למאגרים משפטיים מקוונים. העתירה ב-עת"א 143-04-10 הוגשה לבית המשפט המחוזי מרכז, אשר ביום 30.8.2010 החליט על מתן פטור מאגרה למבקש. ביום 8.2.2011 הורה בית המשפט המחוזי מרכז על העברת הדיון בעתירה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לנוכח מעברו של המבקש לבית סוהר אחר. המשיב 1 הגיש את תגובתו ל-עת"א 143-04-10 ולעתירות נוספות שהגיש המבקש. בפתח התגובה טען המשיב 1 כי המבקש הינו עותר סדרתי, אשר "מציף" את בית המשפט בעתירות רבות, חלקן עתירות סרק. כן נטען כי העתירות הרבות שהוגשו על ידי המבקש מצריכות מהמשיב 1 זמן רב, והופכות את הטיפול בהן לבלתי אפשרי. על כן, ביקש המשיב 1 מבית המשפט כי ייתן לו הוראות בדבר אופן הטיפול בעתירות נשוא התגובה. בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופט ש' פרידלנדר) קבע כי המבקש יוכל להגיב לתגובת המשיב 1 ולבקשתו למתן הוראות עד ליום 17.3.2011.

3.

לפני שחלף המועד להגשת התגובה, ניתן ביום 14.3.2011 פסק הדין שהוזכר לעיל, שניתן כאמור בעתירה אחרת

שהגיש המבקש (עת"א 47483-10-10) לפיו כל העתירות התלויות והעומדות של המבקש, שלא שולמה בגינן אגרה, יימחקו. בעקבות החלטה זו, נמחקה, כאמור, גם עתירתו של המבקש ב-עת"א 143-04-10, לפני שתם הזמן שהוקצב על ידי בית המשפט להגשת תגובתו. בקשה שהגיש המבקש לביטול פסק הדין, ככל שהוא נוגע ל-עת"א 143-04-10, בכל הנוגע לגישה למאגרים משפטיים, נדחתה ביום 23.3.2011. כנגד פסק הדין המוחק למעשה את עתירתו ב-עת"א 143-04-10 הגיש המבקש את בקשת רשות הערעור שלפנינו. המבקש טען כי שגה בית המשפט המחוזי בכך שנתן את פסק דינו בטרם חלף המועד להגשת תגובתו של המבקש, מועד עליו הורה בית המשפט. על כן, עתר המבקש לביטול פסק הדין בכל הנוגע ל-עת"א 143-04-10, ולחלופין, כי תינתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו בפני בית המשפט.

4.

המשיבים, בתגובתם, מסכימים כי יש להחזיר את הדיון ב-עת"א 143-04-10 לבית המשפט המחוזי, מהטעם שבית המשפט המחוזי הורה על מחיקת כל העתירות של המבקש בהן לא שולמה האגרה. ואולם, בעתירה נשוא הבקשה, ניתן כאמור למבקש פטור מאגרה, ולכן היא לא באה בגדר העתירות אליהן התייחס פסק דינו של בית המשפט המחוזי.

5.

החלטנו לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. נוכח הסכמת המשיב דין הערעור להתקבל במובן זה שהדיון ב-עת"א 143-04-10 יוחזר לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, על מנת שידון בעתירה לגופה. ממילא אין צריך להכריע האם אכן נמחקה עתירתו בטרם חלף המועד להגשת התגובה.

6.

לאחר שנכתב פסק דין זה, הגיש המבקש, מבלי שקיבל רשות לכך, תשובה לתגובת המשיבים. בתשובתו, טען המבקש כי הוא מסכים לכך שהדיון ב-עת"א 143-04-10 יוחזר לבית המשפט המחוזי. יחד עם זאת המבקש לא הסתפק בכך, אלא הוא הוסיף וביקש את ביטולו של פסק הדין ב-עת"א 47483-10-10, מאחר שזה ניתן לפני תום המועד לקבלת תגובת המבקש. טענה זו לא ניתן לקבל. המבקש צירף לבקשתו רק את החלטת בית המשפט ב-עת"א 143-04-10, המתירה לו להגיש תגובה עד ליום 17.3.2011, ולא צירף כל מסמך המעיד על כך שגם ב-עת"א 47483-10-10 הותר לו להגיש תגובה עד ליום זה . בנסיבות אלה אין בידנו להיעתר לבקשתו של המבקש.

7.

הדיון בעתירה 143-04-10 יוחזר אפוא לבית המשפט המחוזי בבאר שבע. אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ח ניסן, תשע"א (2.5.2011).

ש ו פ ט ת

ש ו פ ט

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1עתירה שניתן לעותר בגינה פטור מאגרה אינה נכללת בגדר הצו למחיקת עתירות שלא שולמה בגינן אגרה, ולכן יש להחזיר את הדיון בה לבית המשפט המחוזי לגופה.