רע"ב 2545/05 אוסמה אבו זידאן נ. שירות בתי הסוהר

1.בפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כב' השופט צ' גורפינקל) מיום 2.3.05, אשר דחה את עתירת המבקש להתיר לו יציאה לחופשות. המבקש הינו תושב הרשות הפלסטינית, אשר נידון לעונש של מאסר עולם בגין רצח. עונשו נקצב ל-30 שנים.

בקשתו של המבקש לצאת לחופשות הובאה, כמקובל, בפני ועדת חופשות לאסירים פליליים תושבי השטחים (להלן: הוועדה). הוועדה בחנה את החומר בעניינו של המבקש והחליטה, כי אין להמליץ על יציאת המבקש לחופשות, נוכח מידע שהוצג בפניה. הוועדה קבעה כי קיים חשש סביר כי המבקש לא יחזור מחופשה וכי הוא לא הוכיח את אי-מסוכנותו כנדרש.

השר לביטחון פנים, לאחר שעיין בהמלצת הוועדה, קיבל את המלצתה והחליט שלא לאשר את יציאת המבקש לחופשות.

בית המשפט המחוזי בתל-אביב, אליו עתר המבקש נגד החלטת השר לביטחון פנים, דחה את העתירה נוכח מידע חסוי שהוצג בפניו ואשר תמך במידע הגלוי לפיו קיים חשש לאי-חזרתו של המבקש מהחופשה, אם ישוחרר.

2.בבקשתו מציין המבקש כי בשנת 1997 הוחלט להתיר לו לצאת לחופשות אלא שאז לא עלה בידו לעמוד בתנאי הערבות שנקבעו לו ואילו כיום, משבאפשרותו להעמיד ערבות, נדחתה בקשתו לצאת לחופשה.

המשיב בתגובתו מתנגד לבקשה בציינו כי לאסיר אין זכות קנויה לצאת לחופשות. יציאתו לחופשה כפופה לשיקול דעתם של הגורמים המוסמכים. ההחלטה בעניינו של המבקש הינה החלטה סבירה ומבוססת, שהתקבלה על ידי הגורמים המוסמכים. עוד מציין המשיב, כי אף שבשנת 1997 הוחלט להתיר את יציאת המבקש לחופשות, הרי שמאז שונו נהלי החופשות של המשיב, ובהתאם להם התקבלה ההחלטה העדכנית בעניינו של המבקש. עוד הוא מציין, כי אין הבקשה מצדיקה מתן רשות לערער מאחר שאין היא מעלה שאלה משפטית חשובה.

3.דין הבקשה להידחות. לא מצאתי כי שיקול דעתה של הרשות המוסמכת אצל המשיב לעניין יציאת אסירים לחופשות הופעל בצורה פסולה. ההחלטה נבחנה על ידי בית המשפט המחוזי, שמצא כי היא מעוגנת במידע גלוי וחסוי בעניינו של העורר, שבית המשפט אף הוא עיין בו. יתר על כן, לא מצאתי כי הבקשה מעוררת שאלה משפטית שחשיבותה כללית וחורגת מגדר עניינו של המבקש בפני. ומשכך, לא מצאתי כי יש ליתן רשות לערער (רע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל (לא פורסם)).

הבקשה נדחית.