פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"ב
2547/10
בפני:
כבוד השופט ח' מלצר
המבקש:
אורי חסון
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי
מרכז בתיק עת"א 46076-03-10 שניתנה ביום 28.3.10 על ידי כבוד סגן הנשיא,
השופט א' טל
בשם המבקש:
עו"ד לילך גולן
בשם המשיבה:
עו"ד שוש שמואלי
החלטה
1.
לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז (כב' השופט א' טל ), בגדרה נדחתה בקשת המבקש, המרצה עונש מאסר, לצאת לחופשה בחג הפסח. הבקשה הוגשה אמש, בתאריך 28.3.2010, ומפאת הדחיפות שבדבר – הננו מצויים, כידוע, בפתחו של חג הפסח – ביקשתי את תגובת הפרקליטות עד לתאריך 29.3.2010 בשעה 10:00 הבוקר. בשל דוחק הזמן לא ארחיב בדברים ואביא בתמציתיות רק הנתונים הרלבנטיים ביותר להחלטה.
2.
כעולה מבקשת רשות הערעור, המבקש מרצה עונש מאסר בן 12 חודשים בגין הרשעתו בעבירות מס. לטענת המבקש, התנהגותו בכלא טובה והובטח לו כי ייצא לערב הפסח לחגוג בביתו. המבקש מוסיף וטוען כי מסר כבר פעמיים לשירות בתי הסוהר את שמות הערבים שיפקחו עליו בחופשתו ואולם דבר לא נעשה על מנת לקדם את הטיפול בבקשתו. המבקש מדגיש עוד כי אימו חולה בניוון שרירים וכלתו חולה אף היא. המבקש הגיש עתירת אסיר בעניין החופשות רק בתאריך 26.3.2010, שלושה ימים לפני חג הפסח.
בית המשפט הנכבד קמא דחה את העתירה לאחר שעיין במידעים חסויים וקבע כי יציאתו של המבקש לחופשה, ולו על מנת להשתתף בליל הסדר, עלולה לסכן אחרים וכי אין בערבויות שהוצעו על ידו – כדי להפיג את החשש מפני הסכנה הזו.
על החלטה זו הוגשה הבקשה שלפני, שבה שב המבקש על הטענות שהעלה בפני בית המשפט הנכבד קמא.
3.
מתגובת המדינה לבקשה עולה כי בידי שירות בתי הסוהר קיים מידע מודיעיני המלמד על היותו של העותר אדם אלים אשר היה מעורב במספר אירועים בבית הסוהר ואשר לא חדל מעיסוקיו הפליליים מחוץ לכלא גם בשהותו בבית הסוהר.
4.
לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובתגובת המדינה, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות על הסף
ולגופה . אבהיר את הטעמים למסקנתי זו להלן.
5.
הבקשה איננה מעלה כל שאלה משפטית בעלת חשיבות כללית או ציבורית, כנדרש לגבי מתן רשות ערעור בבקשות כגון אלה בהתאם להלכה הפסוקה (ראו: רע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל
(לא פורסם, 26.6.1986; רע"ב 8861/06 ישראל נ' שירות בתי הסוהר
(לא פורסם, 7.3.2007)). כל עניינה של הבקשה שלפנינו הוא בעניינו הפרטני של המבקש ובנסיבותיו האישיות.
6.
ככל שהמידעים עליהם סומכת המדינה את תגובתה מבוססים (וכך התרשם בית המשפט הנכבד קמא) – אין מקום להתערבות. אחד הקריטריונים לאישור חופשה על ידי הגורם המוסמך בשירות בתי הסוהר, הוא תפקודו החיובי של האסיר בבית הכלא (ראו: סעיף 3 לפקודת נציבות 04.40.00
חופשות אסירים ). במקרה שלפנינו, קיים, על פי הנטען, מידע מודיעיני (שנבדק כאמור על ידי בית המשפט הנכבד קמא) על מעורבותו של המבקש בעיסוקים פליליים ולא ניתן גם לומר כי תפקודו בכלא חיובי, כפי שהוא טען בבקשתו. בנסיבות אלה, לא נפל כל פגם בהחלטת שירות בתי הסוהר שלא לאשר את יציאתו של המבקש לחופשה בחג הפסח.
7.
לבסוף אעיר כי בשל עיתוי הגשת הבקשה – נמנעה ממני האפשרות לקבל ולעיין במידע המודיעיני (אשר בית המשפט הנכבד קמא עיין בו, כאמור), ואולם הדבר נובע ממחדלו של המבקש לפעול מבעוד מועד. התאריכים בהם נחוג חג הפסח הרי אינם בגדר נסיבה שאיננה ידועה מראש, ולפיכך, משנוכח המבקש לדעת כי בקשתו לצאת לחופשה בחג לא נענית – היה עליו לפעול במהירות המתבקשת כדי שניתן יהיה להפעיל ביקורת שיפוטית אפקטיבית. הוא בחר להמתין עד לרגע האחרון ממש ועל אף זאת הן בית המשפט הנכבד דלמטה והן בית משפט זה עשו את המירב האפשרי על מנת לברר את השגותיו, אך למרבה הצער המסקנה היא כי לא ניתן להיענות להן. בהקשר זה, לא למותר להוסיף כי כידוע, אין לו לאסיר זכות קנויה לצאת לחופשות והחופשה הינה בגדר פריבילגיה בלבד (ראו: רע"ב 8571/07 מדינת ישראל נ' גמליאל
(לא פורסם, 21.2.2008)).
7.
נוכח כל האמור לעיל – הבקשה נדחית.
ניתנה היום, י"ד בניסן התש"ע (29.3.2010).
ש ו פ ט